הלכה ליום ראשון ח' ניסן תשפ"א 21 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אהרון שמואל ארמונד בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ביטול ובדיקת חמץ בשנה זו

בדיקת חמץ
אור לארבעה עשר בניסן (ליל י"ד בניסן), בודקין את החמץ לאור הנר. אולם השנה (התשפ"א), יחול אור לארבעה עשר בניסן בליל שבת, ולכן אין בודקין את החמץ אלא בליל ששי (יום חמישי בלילה). ומסיבה זו מתעוררות השנה עוד כמה נקודות הלכתיות שנדון ונבאר את כולן בהלכות שיובאו בהמשך השבוע בעזרת ה'. (תופעה זו היתה לפני כשלוש עשרה שנה, בשנת התשס"ח).

הנר שבודקין בו את החמץ, צריך שיהיה של שעוה (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו) כתקנת חז"ל, ואם אין לו נר אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה בשעת הצורך, וכן נהג הגאון חזון איש. וחובה לבדוק בכל חדרי הבית אם יש שם חמץ, ואף אם ברור שלא אכלו חמץ מעולם באותו החדר חובה לבדוק בו, והוא הדין לגבי מרפסות, גינות וכל כיוצא בזה.

וזמן הבדיקה הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, (ואם מסיבה כל שהיא לא בדקו בשעה זו, יש לבדוק בברכה אפילו בשעה מאוחרת יותר). ואסור לאכול סעודה של פת (לחם) או עוגה יותר משיעור כביצה (כחמישים וששה גרם), לפני בדיקת חמץ, החל מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פחות מכביצה מותר לאכול. ופירות וירקות וכן תבשיל אורז וכיוצא בזה מותר לאכלם אף יותר משיעור כביצה.

בזמן הבדיקה, יש לשים לב על תרופות הנמצאות בבית, וכן משקאות חריפים (כגון ויסקי ובירה) וכדומה, שלפעמים לא שמים לב אליהם והם חמץ גמור.

אחרי בדיקת חמץ, צריך לבטל את החמץ בפיו, שיאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", וכפי שמופיע במחזורים לחג הפסח וברוב ההגדות. (בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ").

וצריך שיאמר את נוסח הביטול בשפה המובנת לו, שאם לא כן לא יצא ידי חובת הביטול. ונוהגים לומר את נוסח הביטול שלוש פעמים לחיזוק העניין (וטוב להוסיף לפחות באחד מהם "ליבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא").

ביעור חמץ
כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו ברוח או זורקו לים, והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.

יש נוהגים להסתיר בבית עשרה פתיתים (חתיכות קטנות של לחם וכדומה) עטופים היטב, כדי שבזמן הבדיקה ימצאם הבודק את החמץ. ומי שנוהג כן יזהר לרשום את מקומן של פתיתי החמץ, כדי שאם לא ימצא אחד מהם, יוכלו אחר כך למוצאו על ידי הרשימה.

ביעור חמץ השנה
השנה, יחול ערב פסח להיות בשבת, והואיל וכך, ביום שבת בבוקר (בערך בעשר ורבע), יחול איסור אכילת חמץ, ומאחר ואי אפשר לעשות בדיקת חמץ בליל שבת, לכן בודקים את החמץ ביום חמישי (הקרוב) בערב, ליל יום שישי י"ג ניסן. ומברכים לפני הבדיקה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על ביעור חמץ".

ואחרי סיום הבדיקה יאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה  ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא" (כל החמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו  יתבטל ויהיה כעפר הארץ).

ויש להזהר להצניע החמץ שנמצא ונועד לאכילה ביום שישי וביום השבת בפינה מיוחדת, כדי שלא יתפזר אנה ואנה ויצטרך בדיקה נוספת אחריו.

אסור לבשל לכבוד שבת בבוקר תבשילי חמץ שנדבקים בכלים, כגון חמין עם חיטה וכדומה, כדי שלא יצטרכו להדיח הכלים בשבת אחר הסעודה, שהרי הדחה זו אינה לצורך השבת, ואסור להדיח כלים בשבת שלא לצורך השבת. ובשנים האחרונות מצויים כלים חד פעמיים, שהמשתמש בהם יוכל להשליכם מביתו קודם זמן איסור חמץ, ובזה הוא יוצא מידי חששות אלו.

בהמשך השבוע נבאר בעזרת ה' עוד דינים המיוחדים לשנה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

השנה החלטתי שאני אוכל חמץ בליל שבת ובסעודה שנייה בשבת בבוקר מתי אני אמור להגיד את נוסח הביטול האם בשבת בבוקר?
ולגבי שאריות פיתה שנשר לי בשבת בבוקר איך אני מבער אותם
תודה רבה כבוד הרב י"ב ניסן תשפ"א / 25 במרץ 2021

שלום,

את הביטול תאמר בבוקר לפני סוף זמן ביעור חמץ, ואת הפתיתים שישארו אתה יכול להשליך לבית הכסא. תבורך מפי עליון, תזכה לשנים רבות נעימות וטובות,

על מה מברכים בשבת אם אין לחם ועוד לא אוכלים מצה? ט' ניסן תשפ"א / 22 במרץ 2021

הכל יוסבר בהלכה יומית בימים הללו. בליל שבת אפשר לאכול או חמץ או מצה. בשחרית לפני זמן איסור אכילת חמץ, אפשר לאכול או חמץ או מצה מבושלת או מטוגנת, ובסעודה שלישית עד סוף שעה תשיעית (בערך שתים וחצי) אפשר לאכול מצה מטוגנת או מבושלת או פירות או דגים וכדומה.

אני עושה בדיקת חמץ ביום רביעי, מכיוון שאני עובד ביום חמישי עד שישי בצהריים. האם אני צריך לברך על הבדיקה? ח' ניסן תשפ"א / 21 במרץ 2021

ע' ברמ"א (ר"ס תלו) שהבודק קודם ליל י"ד אינו מברך. ועיין בבית יוסף שהביא מחלוקת בזה. והפרי חדש כתב שכל שחייב לבער חייב לברך. [וע"ע בחקת הפסח (סק"א) שהביא שכן דעת כמה פוסקים]. אך הרב שיירי כנסת הגדולה (הגב"י אות ח) כתב, שנראה שכיון שיש מחלוקת בזה, לא יברך אפילו בתוך שלשים יום, שספק ברכות להקל, ושכן נראה מדברי השו"ע שלא הזכיר מחלוקת זו, וסמך על הכלל דסב"ל. וכן פסק מהריק"ש. וכן עיקר. (שלחן גבוה סק"ג. כה"ח אות י, לט). לכן לא יברך על הבדיקה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה