הלכה ליום רביעי י"א טבת תשפ"ב 15 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שבפרוסת לחם. ויש להזהר שלא לאכול משקל פת שהוא גבולי, אלא יקח פחות משיעור זה, כדי שלא יכנס לספק).

כתב מרן הבית יוסף (סימן קנח) בשם הרוקח,  שהאוכל פחות מ"כביצה" פת, יש להסתפק אם הוא חייב בנטילת ידיים. ולכן עליו ליטול את ידיו בלא ברכה.

כלומר, מאחר ויש ספק בידינו אם האוכל כביצה פת, (ולהלן נסביר כמה הוא שיעור "כביצה"), חייב ליטול את ידיו או אינו חייב ליטול את ידיו, לכן יש להורות שיטול ידיו, אבל לא יברך. כדי שלא יכנס לחשש "ברכה לבטלה".

ומרן הבית יוסף הסביר את הספק בזה. שהרי עיקר הטעם שהצריכו רבותינו ליטול ידיים לפני הסעודה, הוא כדי שהידיים לא יטמאו את האוכל. והוא ענין שהיה נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים. וכלל גדול בידינו, שכל מאכל שאין בו שיעור כביצה, אינו מקבל טומאה. כלומר, מרוב שהוא קטן, אין בו שיעור שיוכל להטמא.

ולכן יש מקום לומר שלא חייבו חכמים ליטול ידיים על פת בפחות משיעור כביצה. אולם מצד שני יתכן שרבותינו לא חילקו בזה בין שיעור שהוא יותר מכביצה לשיעור שהוא פחות מכביצה.

לכן למעשה, גם מרן השלחן ערוך פסק, שמי שאוכל פת פחות משיעור כביצה, יטול את ידיו, אך לא יברך על הנטילה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד שטז) כמה הוא שיעור כביצה לענין זה. ולהלכה העלה, שכל שאוכל כחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. (משום ששיעור כביצה הנוגע לעניננו הוא שיעור ביצה בלא קליפתה. שמשקלה פחות ממשקל ביצה בקליפתה).

ולסיכום: האוכל פחות מחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. ורק כשאוכל יותר מחמשים גרם פת, יטול ידיו בברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שאכל פת פחות מביצה וכאמור נטל ידיו ידיו בלי ברכה האם יברך בסוף האכילה ברכת המזון או על המחיה? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

מי שאכל יותר מכזית, מברך ברכת המזון, אף על פי שלא אכל כביצה.

מי שמתכוון לכתחילה לאכול המוציא פחות מכזית ( 27 גרם), האם פטור לחלוטין מנטילת ידיים? כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

מן הדין פטור לגמרי, אבל המחמיר ליטול בלא ברכה תבוא עליו ברכת טוב,  

שלום רב,
האם שיעור כביצה יש לו זמן כמו שיש לכזית כאכילת פרס,
זאת אומרת אם אדם אכל כזית בתחילת הסעודה ולאחר כחצי שעה אכל עוד כזית האם מצטרף לכביצה?
כל השאלה היא לגבי ברכה על נטילת ידיים שהוא יודע בוודאות שהוא יוכל כזית ורק לאחר עוד חצי שעה עוד כזית ט"ו טבת תשפ"א / 30 בדצמבר 2020

 

ספק זה נוגע גם לענין חובת אכילת כביצה בסוכה ובסעודות שבת, וכן לגבי כל החיובים שבתורה שהם ביותר מכזית. ולגבי כותבת (שהוא יותר מכזית) מפורש ביומא פ: שצריך לאכול תוך כדי אכילת פרס כדי להתחייב. וכן מבואר במעילה ובכריתות לגבי טומאת גוויה, שכשאוכל כביצה להטמא, צריך שיאכל תוך כדי אכילת פרס אף שהוא שיעור כביצה. אבל חולק על כל זה בספר פסקי הסידור (לבעל שלחן ערוך הרב עם הערות הגרא"ח נאה סדר נט"י לסעודה), וסובר שדוקא לגבי כזית צריך שיהיה תוך כדי אכילת פרס, אבל בשיעורים שהם יותר משיעור זה, אין צריך תוך כדי אכילת פרס (ושם מיישב הראיה מיומא). רק כל כזית וכזית צריך שתהיה תוך כדי אכילת פרס. וכן כתבו הרבה אחרונים, וכן שמעתי בשם מרן זצ"ל. וכן עיקר.

כשאוכל פחות מכזית האם יברך המוציא? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

יברך המוציא אבל לא ברכת המזון.

כפי שכתוב בכל ספרי ההלכה והיה ידוע לנו , כביצה זה 54 גרם.  לכן תמיד ברכנו על נטילת ידיים מ- 54 גרם.
כעת מתחדש לנו שזה פחות מ-54 גרם,   כמה?  האם מ- 51 גרם או ...? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

שיעור כביצה הוא בערך חמשים ושנים גרם פת. ואי אפשר לצמצם את השיעור בצורה מדוייקת, לכן יש להשתדל שלא לאכול שיעור שהוא בספק.

מה קורה לגבי ברכת המזון? מתי לברך אחרי איזה שיעור? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

יש לברך ברכת המזון משיעור כזית. כלומר, כעשרים ושבע גרם.

אם לא אוכל 50 גרם פת ללא ברכה על נטילה האם בכל זאת חייב ברכת המזון? מאיזו מידה חייב בברכת המזון?
מי שאוכל פרוסת לחם 1 אינו מברך על נטילה אבל חייב ברכת המזון? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כל שאוכל עשרים ושבע גרם, חייב בברכת המזון.
 
מי שאוכל פרוסת לחם אחת, אינו מברך על הנטילה אבל חייב בברכת המזון.

איך ינהג אדם שעשה קיצור קיבה. הוא לא יכול לאכול מהר את המוציא.
אחרי המוצא צריך לאכול תוך 4 ד' נכון? זה לוקח לו הרבה יותר זמן, מה לעשות? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית בתוך שבע וחצי דקות, נכון להחמיר שיטול ידיו בלא ברכה.

לכאורה הלכה זו סותרת את ההלכה ששלחתם לפניה, ונראה לי שכוונתכם שאם אוכל משמעותית פחות מ 50 גרם אינו צריך ליטול (וממילא לא לברך), ואם אוכל כחמישים גרם או יותר, אך פחות משיעור כביצה, ייטול בלי ברכה, ואם אוכל כביצה או יותר, ייטול בברכה. האמנם כך? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית, יטול בלא ברכה. אוכל כביצה, יטול בברכה. וברכת המזון צריך לברך משיעור כזית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה