הלכה ליום שלישי י"ט כסלו תשפ"ב 23 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה ובריאות איתנה ואריכות ימים ושנים לסבתנו היקרה

שושנה בת דינה

הוקדש על ידי

משפחתה

סעודות חנוכה

שאלה: האם יש חובה ומצוה לעשות סעודות בימי החנוכה, כפי שיש מצוה לעשות סעודה ביום פורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה: בימי הבית השני, כשמלכי יוון גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם, לא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו, והצילם, וגברו בני החשמונאי והרגום, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה, עד החורבן השני. ומפני כן התקינו החכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים הללו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהם נרות בערב על פתחי הבתים". עד כאן.

לפיכך, תיקנו לנו רבותינו בימי החנוכה, להרבות בהלל ובהודאה, אך לא תיקנו לנו להרבות במשתה ושמחה, כפי שתיקנו לנו בימי הפורים, והעירו הרבה מרבותינו האחרונים, במה נשתנו ימי החנוכה מימי הפורים, שבימי החנוכה לא תיקנו לנו להרבות בסעודות ובשמחה?

ואמנם הגאון רבי שלמה קלוגר כתב, שבאמת לדעת הרמב"ם, שכתב בפירוש שימי חנוכה הם "ימי שמחה", יש גם כן מצוה להרבות בסעודות שעושים בחנוכה. ותמה מאד על כל האחרונים שלא הזכירו את דברי הרמב"ם בזה. ובאמת שכבר קדם לו המהרש"ל בספר ים של שלמה, שכתב שלדעת הרמב"ם יש מצוה בסעודות מצוה בימי החנוכה, אך רוב רבותינו הראשונים כתבו בפירוש שאין מצוה בסעודות ובשמחה בימי החנוכה. וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן תרע). ולכן עלינו להבין, מדוע באמת לדעת רוב הפוסקים, לא תיקנו לנו לעשות סעודות מצוה ושמחה בימי החנוכה?

ותירוץ נפלא כתב בזה הגאון הטורי זהב, שנראה שהטעם שלא קבעו כאן לשמחה כמו בפורים, מפני שבפורים היה הנס מפורסם, להצלת נפשות עם ישראל, שגזרו עליהם להשמיד להרוג ולאבד, וה' יתברך היפר את עצתו של המן הרשע, וגבר ישראל. ועל זה ראוי לעשות שמחה בעולם הזה, בסעודת מצוה, באכילה ושתיה. מה שאין כן בנס חנוכה, שאף על פי שהיתה ישועה ממנו יתברך במלחמת החשמונאים, מכל מקום לא היה מפורסם הנס כל כך, רק בנס שנעשה עם פך השמן, שדלקו הנרות שמונה ימים, והתפרסם הנס מאד, על כן קבעו להודות ולהלל, כי אין מזה שמחה כל כך בעולם הזה, וענין הצלת הנפשות היה טפל לעומת הצלת הנשמות, החיים הרוחניים היו אז בסכנה הרבה יותר מחיי הגוף החומריים, לכן עשו מן הנס המפורסם זכר, להלל ולהודות, כי כך רצונו יתברך בזה. וכן כתב להסביר את הדברים, מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה.

ולסיכום, פסק מרן השלחן ערוך, "ריבוי הסעודות שמרבים בהם בימי החנוכה, הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה", והרמ"א הוסיף על זה: "ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות משום שבאותן הימים היתה חנוכת המזבח, ונוהגים לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הן סעודות מצוה". גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו (חזון עובדיה עמוד טז), עוד מדברי הראשונים והאחרונים, שיש מצוה קצת בסעודות הללו, והוסיף שיאמרו שם דברי תורה, ועניני יראת ה' טהורה, שאז בודאי שנחשבות הסעודות הללו למצוה.

וכתב הגאון בן איש חי (פרשת וישב), שיש להרבות בסעודת שבת של חנוכה יותר משאר שבתות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה