הלכה ליום שישי ט"ז חשון תשפ"ב 22 באוקטובר 2021

פרשת וירא

מתוך דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע, "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם, וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה, וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ".

אותו היום, היה היום השלישי לאחר שמל אברהם אבינו את עצמו, וביום השלישי, הנימול סובל כאבים חזקים. בימים ההם לא היו להם תנאי הגיינה כמו בזמנינו, והמילה לאדם זקן, היתה גורמת לכאבים עצומים. כמו שנאמר לגבי שכם, וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שזה היה היום השלישי לאחר שמלו את עצמם, "בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים", וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.

ידע הקדוש ברוך הוא כמה גדולה מסירותו של אברהם אבינו לקיים את מצוות גמילות חסדים, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב "חֶסֶד לְאַבְרָהָם", לכן חס עליו הקדוש ברוך הוא, כדי שלא יבואו אורחים לביתו כשהוא סובל. מה עשה? הוציא חמה מנרתיקה, אותו היום היה חום נורא, חמישים מעלות חום, בחום כזה, אף אחד לא יוצא פתח ביתו! אין יוצא ואין שב!

אבל אברהם אבינו לא שקט, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, יושב ומצפה, אולי יעבור איזה אדם, שיוכל אברהם להכניסו לביתו, להשיב את נפשו, לקיים איתו מצוות הכנסת אורחים. ראה הקדוש ברוך הוא את צערו של אברהם, קרא לשלושה מלאכים, החשובים ביותר, מיכאל, גבריאל ורפאל, אמר להם, לכו לאברהם! כדי שלא יצטער!

נאמר, "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל", יש לדקדק בלשון הפסוק, מדוע נאמר, "וירץ לקראתם מפתח האהל", הרי כבר נאמר קודם לכן, שאברהם היה יושב פתח האהל, אם כן מדוע לכפול שוב, שאברהם רץ מפתח האהל?

אלא, רבותינו אומרים, לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה, לא ילך "טָאטִי טָאטִי", אלא ירוץ, להראות שיש לו חיבה לתורה ולמצוות! ונחלקו הפוסקים, כאשר אדם יוצא מביתו, והולך לבית הכנסת, האם יש ענין שירוץ מיד כשיוצא מביתו, או שאין טעם לרוץ אלא כשהוא סמוך לבית הכנסת, שאז ניכר שהוא רץ לדבר מצוה?

ה"פרישה" (מגדולי הפוסקים) אומר, כאשר אדם יוצא מביתו, ילך לאט לאט, כדרכו, כי אין הדבר ניכר שהוא הולך לבית הכנסת, רק כשיתקרב לבית הכנסת, ירוץ. אבל ה"כנסת הגדולה" חולק על דעת הפרישה, וכותב שמיד כאשר אדם יוצא מביתו, כבר נכון הדבר שירוץ לדבר מצוה, אפילו שאין הדבר ניכר שהוא רץ לדבר מצוה.

וההלכה, כדעת הכנסת הגדולה, שמיד כשיוצא אדם מביתו, ירוץ לדבר מצוה! כאן בפסוק, מבואר כדעת הכנסת הגדולה, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם "מִפֶּתַח הָאֹהֶל", מיד כשעזב את פתח האהל, כבר התחיל אברהם לרוץ, ולא רק כאשר היה קרוב למלאכים!

אחר כך נאמר, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה "אֲנָשִׁים" נִצָּבִים עָלָיו, הם באמת היו מלאכים, אבל לאברהם אבינו הם נדמו כאנשים, רבותינו אומרים, נדמו לו כערבים, כמו גויים, ואף על פי כן, חלק להם אברהם אבינו כבוד גדול, הכין להם בן בקר, רך וטוב, איזו התייחסות? למה ככה? זה חסד! ואחרי שהיו אוכלים, היה אומר להם, שיברכו את הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את הכל, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", כולם היו מברכים את ה'!

אחר כך באו המלאכים לסדום, אל לוט, והנה שם נאמר, "ויָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם", אצל לוט, לא נאמר "אנשים", כמו שנאמר אצל אברהם, אלא נאמר "מלאכים", שאילו היו נראים כמו ערבים, לא היה לוט עושה לכבודם דבר, רק כשראה שפניהם קורנות, והיו נראים לו נכבדים וחשובים, הרגיש שאלה מלאכים, לכן כיבד אותם. ומנין למד לכבד? מאברהם אבינו, שהיה לוט מקורב אליו, וראה את מעשיו.

מספרים, על הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשב, אב בית הדין בברדיטשב, שהוא היה גאון עולם, לא רק בתורה, אלא גם במידות טובות, כל ימיו היה מתחנן להקדוש ברוך ומלמד סנגוריא על ישראל.

והנה, פעם אחת הוצרך לבקר בעיר מינסק, ושם, בני העיר לא הכירוהו. לעת ערב, הגיע למלון אחד, ניגש לבעל המלון, ביקש ממנו, תן לי מקום לישון. השיב לו בעל המלון, אין לי מקום. אמר לו רבי לוי יצחק, אני לא אתפוס הרבה מקום, תן לי רק פינה אחת, אפילו כאן, ואני אסתפק בזה. השיב לו בעל המלון בקשיחות, אדוני, אין לי מקום, אל תאבד את זמני, לך מכאן, לך, יש מלמד תינוקות אחד במקום פלוני, שהוא מקבל אורחים, לך אליו!

שמע רבי לוי יצחק, ופנה לביתו של מלמד התינוקות. שם קיבל מקום ללון. היה שם אדם אחד, שהיה פעם בברדיטשב, והוא זיהה את הרב. תיכף התפרסם הדבר שרבי לוי יצחק נמצא בביתו של מלמד התינוקות, ומלמד התינוקות מצידו, גם כן, חלק לרב כבוד גדול.

שמע בעל המלון, שרבי לוי יצחק נמצא בעיר, הלך לראותו, והנה הוא רואה, שאותו אדם שאמש הוא דחה, הוא רבה של ברדיטשב! ניגש אל הרב ואמר לו, כבוד הרב, סלח לי, לא ידעתי שכבודו הוא הרב מברדיטשב, אילו ידעתי, ודאי הייתי עושה כל מאמץ כדי לזכות לארח את כבודו. וכעת, אנא אדוני, שוב בבקשה למלון שלי והתארח בצל קורתי!

השיב לו רבי לוי יצחק: לוט, כיבד את המלאכים, מפני שראה שהם מלאכים, ואילו אברהם, כיבד את האורחים אפילו כשחשב שהם ערביים! כעת, זה מלמד התינוקות, קיבל אותי אפילו שחשבני לאיש פשוט, לכן אין לי סיבה לעזוב את ביתו!

אנו למדים, שמצוה לקבל כל אדם בסבר פנים יפות! כך אומר התנא במסכת אבות, "וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת", מדוע נאמר במשנה "כל האדם", למה לא נאמר "כל אדם"? אלא שרבותינו במסכת יבמות (סא.) אומרים, שיהודי שמת, הוא מטמא את כל מה שנמצא באהל שבו הוא נמצא. אבל הגוי שמת, לא מטמא באהל. ומנין למדו זאת, ממה שנאמר, "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל", ודרשו רבותינו, ישראל קרויים "אדם", ואין אומות העולם קרויים "אדם". ממילא מה שנאמר בתורה לגבי טומאת מת באהל, הכוונה דוקא לישראל ולא לגויים!

אך בתוספות, הקשה רבינו תם, איך הגמרא אומרת שהגויים לא נקראים "אדם"? הרי רבותינו אומרים בפירוש, שאם גוי יושב ועוסק בתורה בהלכות שנוגעות לגויים, לבני נח, והוא מקיים שבע מצוות בני נח, זוכה בשל כך לשכר גדול כמו כהן גדול! ולומדים זאת רבותינו, ממה שנאמר, "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", ומסבירים, שמה שנאמר "אשר יעשה אותם האדם", הכוונה אפילו לגויים! אם כן, איך הגמרא כאן אומרת שהגויים לא נקראים אדם?

אלא מתרץ רבינו תם, שיש חילוק. מקום שנאמר "אדם", הכוונה רק לעם ישראל, אבל מקום שנאמר "האדם", שם הכוונה לכל בני האדם, גם לגויים.

לכן אומר התנא, הוי מקבל את כל "האדם" בסבר פנים יפות, לא רק ליהודים צריך להתנהג יפה, במאור פנים, אלא אפילו לגויים, כי גם הם נבראו בצלם אלוקים. כמובן, אין הכוונה לצוררי ישראל, אלא אדם רגיל, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא גוי, יש לנהוג בו בסבר פנים יפות.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה