בדברי הפוסקים שדברו בענין זמן ברכת האילנות נכתב, שזמן ברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים.
אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.
ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים עמוד סח) כתב,שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשוילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזה לשונו: ויומי ניסן לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי, עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים, ולפיכך מותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.
אם כבר נסתיימה הפריחה, והחלו לצאת פירות באילן, אי אפשר לברך ברכת האילנות. ואפילו אם לא צמחו פירות אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.
ולא יברך אלא כשרואה שני אילנות, ודי מצד הדין אפילו בשני אילנות ממין אחד, והמברך על מיני אילנות הרבה, הרי זה משובח.
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילן "אפרשזיף" שהוא הכלאה של אפרסק ושזיף, וכן אילנות אתרוגים המורכבים עם למונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שספק ברכות להקל.
אולם מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף כל פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, מותר לברך עליהם.
