הלכה ליום שישי כ"ה תשרי תשפ"ב 1 באוקטובר 2021

פרשת בראשית

מאמר מהרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

רש"י הראשון בפירושו על החומש כתב כך: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא המצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה הטעם שפתחה התורה ב"בראשית", עם כל סיפור הבריאה? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", הקדוש ברוך הוא אומר כיצד ברא את העולם, כדי לתת לעם ישראל את ארץ ישראל לנחלה, שאם יאמרו אומות העולם לבני ישראל, "לסטים אתם! שכבשתם ארצות שבעה גויים!", עונים להם עם ישראל, "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה לשבע האומות, וברצונו לקח את הארץ מהם ונתן אותה לנו!".

גם בזמנינו, יש אנשים הרחוקים מן התורה מאד מאד, ולכן הביטחון הבסיסי שלהם בצדקת דרכם של ישראל ב"כיבוש" של ארץ ישראל מהערבים, מוטל אצלם בספק, ומתוך כך הם מצטרפים לגרועים שבאויבי ישראל, ומביאים צרות צרורות על ישראל.

יש לדעת, שאלמלא האמונה בתורתינו הקדושה, באמת אין לישראל זכות לכבוש אדמות זרים, ולשלוט על ארץ ישראל. וכך הוא טבע הדברים, שכשישראל עושים רצונו של ה' יתברך, הם זוכים בארץ ישראל, ולפעמים נעשה הדבר בחסדי ה', גם כאשר ישראל אינם ראויים כל כך לארץ, כמו שאירע עם קום המדינה, שלמרות שהמצב הרוחני לא היה במיטבו, זיכנו ה' יתברך לראות בעינינו בקיבוץ גלויות, ורבים מישראל יושבים בשלום על אדמתם, דבר שלא היה במשך אלפי שנים.

אולם כאשר ישראל מפריזים על המידה, וחלילה חוטאים ועוברים על מצוות התורה, ובפרט אם עושים כמעשה ארץ מצרים, בענין קדושת חיי המשפחה, הרי אז נשמטת מהם הזכות על ארץ ישראל, וממילא מתעוררת התביעה של ישמעאל על הארץ, ויש בזה סגולה מיוחדת לבני ישמעאל, שהם מקיימים מצות מילה, וגם הם מזרע אברהם, ולכן דוקא הם בעלי זכות יתירה משאר הגויים לטענות זכות על הארץ, ומן השמים דוקא הם מתגרים בישראל בטענות לכבוש את הארץ בחזרה מיד ישראל. כך הם הדברים, עד שיזכנו ה' ונראה את ישראל שבים בתשובה שלימה, "יכירו וידעו כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון", ואז נזכה בארץ לנצח נצחים, היא הארץ הקדושה הראוייה יותר מכל מקום אחר לעבודת ה' יתברך, והדברים יהיו בשלווה ובנחת, וכל הגויים יודו ויאמרו, "ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה".

שאל הגאון הצדיק, רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, על מה שאמר רבי יצחק, שהיה ראוי להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם ראש חודשים", ובכל זאת מספרת התורה את סיפור הבריאה, שלכאורה הדברים לא מובנים, וכי אילו לא היה מסופר בתורה סיפור הבריאה, לא היינו יודעים שה' ברא את העולם? וכי בלי הפסוקים הללו לא יכולנו להשיב לגויים "ה' ברא את העולם, וברצונו הוא נותן לנו את הארץ"?!

וכדי ליישב את התמיהה, סיפר מה ששמע מהגאון, צדיק יסוד עולם, רבי אליהו לופיאן זצ"ל, שהקשה קושיא אחרת.

רבי אליהו לופיאן הקשה, על מה ששנינו במשנה במסכת ברכות, (ואנו אומרים את המשנה הזו ב"הגדה של פסח"), "אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר, "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", "יְמֵי חַיֶּיךָ" הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" הַלֵּילוֹת. ופירשו רבותינו בגמרא, על מה שאמר "הרי אני כבן שבעים שנה", שבאמת היה רבי אלעזר בן שמונה עשרה שנה ביום ההוא, אך היה נראה כבן שבעים שנה, ומדוע? כי ביקשו למנותו נשיא על ישראל, והתייעץ רבי אלעזר עם אשתו, ואמרה לו שהציבור לא ינהגו בו כראוי, מאחר וזקנו שחור, ונעשה לו נס, ונשזרו בשערות זקנו שערות שיבה.

הקשה רבי אליה לופיאן, מה הקשר בין הסיפור הזה להלכה? וכי המשנה באה לספר לנו סיפורים? היה מן הראוי שיהיה כתוב כך: "אמר רבי אלעזר בן עזריה, מזכירים יציאת מצרים בלילות, שכן דרש בן זומא", (הכוונה, שבקריאת שמע בלילה, גם כן אומרים "ויאמר ה' וכו' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכו'), לשם מה כל ההקדמה הזו?

כדי להסביר את הדברים, סיפר רבי אליה מעשה שהיה:

הגאון רבי ישראל מסלאנט, טרח להשיג עבור אחד מתלמידיו משרת רבנות, נסע לשוחח עם אנשים, ודיבר ושכנע והפציר. אמר לו אותו תלמיד, "רבי, מדוע כבודו משתדל כל כך בענין? אם המשרה מיועדת לי מן השמים, בודאי שאזכה בה, ואם לאו, הרי לא יועילו כל ההשתדלויות בענין!"

השיב לו רבי ישראל, וכי אתה סבור שמן השמים מייעדים אותך למשרת רבנות? האם יודע אתה מה נדרש מרב בישראל? עליו להיות בקי בכל השלחן ערוך! לדעת לפסוק בכל דבר הלכה למעשה! וכן עליו להיות פיקח ומבין דבר מתוך דבר, ועוד ועוד! אם כך, אמר רבי ישראל, אתה אינך ראוי למשרת רבנות!

חשכו פניו של התלמיד, ושאל, אם כך, מדוע הרב טורח באמת כדי לזכות אותי במשרה שאינה הולמת אותי? השיב לו רבי ישראל, "מפני שאם לא אתה תתמנה, יתמנה במקומך מישהו שראוי עוד פחות ממך!".

עד כאן הסיפור. ומכאן תירץ רבי אליה את קושיתו על המשנה. רבי אלעזר בן עזריה היה ראוי להתמנות נשיא על ישראל, אך אשתו חששה שיזלזלו בו מחמת גילו הצעיר. נעשה לו נס מן השמים, והלבינו שערות זקנו! כך הוא קיבלת "כתב מינוי" מן השמים, כי אכן ראוי הוא להיות נשיא ישראל!

קם רבי אלעזר ונשא דרשה: לדעתו, יש להזכיר יציאת מצרים גם בלילות! ולא התפעלו מדבריו! עם כל הכבוד שמן השמים הסכימו שיהיה נשיא ישראל, אם אין מקור להלכה אותה הוא מבקש לפסוק, לא הסכימו לשמוע בקולו!

"עד שדרשה בן זומא", עד שבן זומא הביא ראיה מן הפסוק לדברים, ואז הסכימו עם רבי אלעזר. ומי הוא בן זומא? זהו שמעון בן זומא, שלמרות שהיה גדול חכמי ישראל, מאחר והיה צעיר לימים, לא נסמך לרבנות מעולם! לכן קראו לו בשמו הפרטי בלי תוספת "רבי"! ובכל זאת, כאשר אמר דבר טעם, הסכימו כולם לדבריו!

וזו התשובה לשאלה שלפנינו:

בודאי שגם אילו התחילה התורה ב"החודש הזה לכם", היינו יודעים שה' ברא את העולם, אבל לא כל תשובה חייבים לקבל! רק עתה, שיש לנו פסוקים מפורשים, הויכוח הוכרע!

חכמי ישראל האמתיים, גדולי הפוסקים, היו מכפיפים עצמם תמיד למקורות הטהורים של מעיינות תורתינו הקדושה. הם לא בדו מלבם דברים, ולא סמכו על כח סברתם בלבד. יש דרך לפסיקת ההלכה, יש דרך להסקת המסקנות ברוח התורה. וכאשר הדברים נכונים, ויש להם מקור איתן, יש להסתמך עליהם. אך כאשר אין להם מקור נכון, אין להסתמך עליהם, ואפילו כאשר יצאו הדברים מפי אנשים גדולי עולם, לא הסכימו רבותינו חכמי ישראל להסתמך על הדברים, עד שמצאו להם מקור נכון.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה