הלכה ליום שישי י"א תשרי תשפ"ב 17 בספטמבר 2021

פרשת האזינו

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

בפרשת השבוע נקרא את השירה הנפלאה שאמר משה רבינו עליו השלום, אדון הנביאים, לפני פטירתו מן העולם, כאשר הגיעה לשיא השלימות האנושית שהיתה מעולם. וזו היא "שירת האזינו", אשר עמקו סודותיה מאד מאד.

בטרם החל משה את דבריו, נשא עיניו ואמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ", כלומר, מרוב חשיבותה של השירה, אמר משה, שיאזינו לו השמים, ותשמע אותו הארץ, וכל זה מרוב שהפליא בדברי שירתו לה' יתברך.

אך הדבר קשה, שהרי נאמר, "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ", כלומר, ממידת דרך ארץ, שהאדם לא יהלל וישבח את מעשיו, אלא אחרים יעשו כן, ואילו כאן, משה רבינו, העניו מכל אדם, דוקא הוא מתפאר כביכול, ואומר לשמים ולארץ שיאזינו לדבריו. אלא שמטעם זה, המשיך משה ואמר, "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו", כלומר, אין השבח המיוחד בשירתי, מצד מה שאני אומר שירה נפלאה, אלא מצד זה שאני בא לשבח את ה' יתברך, ולו נאה ולו יאה לשבח, לכן, האזינו השמים ואדברה! הבו גודל לאלוקינו!

וכאן למדנו מוסר גדול, שכאשר יבוא מי שיהיה, להשמיע דברי תורה, ראוי הדבר ונכון מאד, להאזין לדבריו, כמו שאמרו רבותינו, "קבל האמת ממי שאמרה", וכן אמרו משל על זה, שדוקא את הבגדים היקרים ביותר, תופרים מבד משי, שנעשה על ידי תולעים קטנות שמייצרות את סיבי המשי. וכן אמר דוד המלך עליו השלום, "מכל מלמדי השכלתי", בלי להביט כלל, אל האיש הדובר, מי הוא.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה חכם הלמד מכל אדם, והיה מעיין אפילו בספרי מחברי זמנינו, ומאזין בקשב לדברי תלמידיו, אפילו הצעירים ביותר, כי לפעמים נר קטן מדליק אור גדול, ולא חשב, מי הוא זה הצעיר שיוכל בכלל לשאת ולתת לפני? אלא תמיד היה פתוח לשמוע דברי אחרים, ואם אמרו דבר נכון, היה מקבלו בסבר פנים יפות. (בספר אביר הרועים – בית מידות, שזכינו להוציא לאור עולם בימים אלה, הבאנו עובדות מפליאות ממדה זו של מרן זצ"ל).

עוד אמר משה רבינו: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב", כלומר, שיהיו דברי מתקבלים בצורה יפה, כפי שהמטר והטל מתקבלים יפה. ורבותינו הראשונים אמרו, "דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב", שכאשר הדברים יוצאים באמת מעומק לבו של האדם, הם מתקבלים גם על דעתם של האחרים המאזינים לו.

ובספר שער בת רבים הקשה, שהרי ראינו שהנביאים, ירמיה וישעיה ואחרים, הוכיחו את ישראל, ובודאי יצאו דבריהם מן הלב, ולא הועילו בדבריהם כלל, שהרי ישראל לא קיבלו את הדברים. איך יתכן הדבר? וכן אנו רואים בעינינו, שלפעמים עומד אדם צדיק גמור להוכיח את הציבור, לדוגמא בענין חינוך הילדים, והרבה אנשים לא מתייחסים בכלל לדבריו. איך יתכן הדבר? והרי דבריו יוצאים מן הלב?!

אלא הענין בזה, בדרך משל, שיש לפעמים תרופה יקרה מאד, שיכולה להועיל לחולה במחלה אנושה, שיוכל לחיות עוד כמה שעות, ויוכל על ידי זה לצוות לביתו אחריו. והנה אירע פעם, שהיה אדם אחד גוסס ונוטה למות, ושלחו אל הרופא הגדול, שימכור להם את התרופה הזו ביוקר רב, והלה אמנם נעתר, קיבל את התשלום ושלח את התרופה, אך כשנתנו אותה לחולה, הוא לא קם ולא זע, והתרופה לא הועילה בכלל. שלחו אל הרופא, למה רימיתנו? התרופה שלך אינה שווה דבר!

בא הרופא בעצמו לראות את החולה, והנה הוא רואה שהחולה כבר מת מזה כמה שעות. אמר להם הרופא, שוטים שבעולם! וכי אני יכול להחיות מתים? התרופה שלי מועילה רק לאדם שעוד יש בו רוח חיים, אבל אדם שמת לגמרי, אין לי מה לעשות איתו!

כן הדבר הזה, אדם שיש לו מחלה רוחנית, שהוא מלא בעבירות קשות, לפעמים עוד יש לו תקוה, ואפשר להשפיע עליו, אך לפעמים, מרוב גודל העוונות, אדם זה נחשב ממש כמו מת, כמו שאמרו רבותינו, רשעים בחייהם קרויים מתים, ולכן מה שאמרו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, זה שייך דוקא באדם שעוד יש בו לחלוחית של אמונה וחיות רוחנית, אבל מי שהתרחק לגמרי, ולבו נעשה כמו אבן מרוב תאוותיו ועוונותיו, אדם כזה, אין לו עוד תקנה, ואי אפשר להשפיע עליו דבר.

לכן אמר משה רבינו, יערוף כמטר לקחי, כשעירים עלי דשא, וכרביבים עלי עשב, לא על אדמה יבשה לגמרי, אלא על עשבים, שעוד יש בהם לחלוחית, הם עשויים לקבל את המטר, ולגדול מכוחו עוד הרבה.

אולם באמת שכמעט בכל נפש יהודי, יש ניצוצות של קדושה, שלפעמים בזמן מן הזמנים, ניתן להפיח בהם רוח, ולהבעיר בלב, רשפי אש שלהבת יה. ובפרט בזמני שמחה, כמו ימי חג הסוכות אשר לפנינו, שבאים אחרי הימים הנוראים, הלא היא עת שמחה, וכולם כביכול, מפוייסים ונוחים לקבל מוסר ויראת שמים, זהו זמן מתאים וראוי מאד, עם פתיחת השנה החדשה, להתחזק ולהוסיף באמונה בה' יתברך, ונזכה להתדבק בו ולעשות רצונו כרצונו. אמן כן יהי רצון.

שבת שלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה