הלכה ליום שישי ד' תשרי תשפ"ב 10 בספטמבר 2021

שַׁבָּת שׁוּבָה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראב"ד תל אביב, עבור הלכה יומית

השבת נקראת, "שבת שובה", על שם ההפטרה שאנו קוראים בשבת, "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", ועיקרה של התשובה, היא כדברי רבינו הרמב"ם, שכתב, ומה היא תשובה? שיעזוב החוטא את חטאו, ויסירו ממנו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשה עוד, שנאמר "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ", וכן יתנחם על לשעבר, שנאמר "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. וצריך להתוודות בשפתיו ולפרש את חטאיו.

עוד קודם לכן כתב הרמב"ם: "יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים". וכך בשעת תפילת הנעילה, מגיע האדם כשהוא כולו טהור ונקי, וזוכה להחתם לחיים טובים ולשלום. וזהו עיקרו ומהותו של יום אדיר ונורא זה, הוא יום הכפורים.

אמנם אנו מבקשים בתפילותינו, גם כן על ענינים אישיים, כגון, חתמינו בספר חיים טובים, כתבינו בספר מזונות ופרנסה טובה, וכן על זה הדרך, ויש גם מי שמוסיף בקשות בתפילתו לפי מה שהוא צריך, בריאות ופרנסה, זרע של קיימא וזיווגים הגונים, וכיוצא באלו, אך עלינו לזכור כי עיקרו של יום גדול זה, הוא התשובה והקבלה לעתיד. אך כמובן, בכדי לחיות חיי תורה נאותים, אנו זקוקים גם כן לבריאות, ולפרנסה טובה, וכן לשאר הענינים, ולכן מתאים להתפלל עליהם, אך כל זה הוא טפל לענין התשובה והמעשים הטובים, ולקיום מצות התורה.

ומעשה באדמו"ר אחד ידוע ומפורסם, שאחד מחסידיו בא להתברך מפיו בערב יום הכפורים, ביקש החסיד מרבו, ברכה לפרנסה טובה, לעושר ולהצלחה בעסקיו. כעס עליו רבו ואמר לו, זה מה שאתה מבקש? הלא הוא ערב יום הכפורים! כעס וגירשו מעל פניו. התבייש החסיד ונעמד נבוך בפינת החדר. אחריו, נכנס לחדרו של הרב חסיד אחר, ופנה אל האדמו"ר בבקשת יעוץ בעניניו האישיים, ולאחר מכן ביקש מרבו ברכה. בירכו הרב בכל לבו, שיזכה לפרנסה טובה, ולהצלחה בעסקיו, לעושר והצלחה וכל טוב. תמה החסיד הראשון ופנה בשאלה לרבו, רבי! מדוע לחברי התייחסת כל כך יפה, ובירכתו שיזכה לפרנסה טובה, ואילו אני שבאתי לפניך בבקשה דומה, גירשתני מעל פניך בבוז? ענה לו האדמו"ר, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לסוחר יהלומים, שקנה זהב ויהלומים ופנינים יקרות, אצל סוחר תכשיטים נודע בחנות שלו, כשבא להעמיס את מסעו על עגלתו, ראה כי גלגלי המרכבה אשר לו, חורקים מפני שחסר שמן ביניהם. פנה הסוחר לבעל החנות, וביקש ממנו מעט שמן לשמן את גלגלי המרכבה. מיד נאות לבקשתו בעל החנות, ונתן לו שמן לגלגלי העגלה. ראה זאת עגלון פשוט שהיה שם, ופנה אף הוא אל המוכר, וביקש ממנו מעט שמן לתקן את העגלה שלו. אמר לו בעל החנות, כאן זה חנות תכשיטים, ולא מוסך לתיקון עגלות! לכן לא אתן לך שמן! שאל אותו העגלון, והלא לזה שהיה כאן לפני נתת שמן ביד רחבה חינם אין כסף? ומדוע אותי אתה מקפח? אמר לו בעל החנות, זה שהיה כאן לפניך, קנה ממני סחורות במאה אלף דולר, וביקש ממני מעט שמן בכדי שיוכל לקחת את כל הסחורה מכאן לאן שירצה. אבל אתה שרוצה רק שמן לעגלה, עליך ללכת למוסך, שם ימכרו לך שמן לתיקון העגלה, אבל לא אצלי.

כך הם הדברים, אמר האדמו"ר לחסיד, שכן החסיד שהיה כאן קודם, בא להתייעץ איתי על חינוך ילדיו, ועל קבלת עול מלכות שמים בביתו, על עשיית חסד ומצוות. ורק בסוף ביקש ממני ברכה לפרנסה טובה, בכדי שיוכל לקיים את כל שאיפותיו הרוחניות. לאדם כזה באמת ראויה הברכה בערב יום הכפורים. אבל אתה שלא חיפשת אלא עושר והצלחה בעסקים בלבד, לך לא ראוי לתת ברכה כלל!

זהו למעשה המוסר השכל שאנו צריכים ללמוד לקראת יום הכפורים, שעיקרו תשובה וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה, ורק לצורך קיום כל אלה, אנו מבקשים גם על בריאותינו, ועל הפרנסה ושאר גזירות טובות.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב. בצומות שמתחילים מהבוקר עד לערב – מותר אפילו להתקלח אם מים חמים? תודה רבה!. ה' תשרי תשפ"ב / 11 בספטמבר 2021

כן, מצד הדין מותר אפילו במים חמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה