הלכה ליום שני כ"ט אלול תשפ"א 6 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

ראש השנה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

אנו עומדים לקראת ימי ראש השנה, ועשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים. בגמרא במסכת ראש השנה (דף יח.), שנו רבותינו: מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ מֵתֶיהָ מֵתִים בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לָהֶם, שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, "וְכׇל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים"? וְאוּלַי לָכֵן הֵם מֵתִים בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. לָכֵן,לְכוּ וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, וִחְיוּ. הָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְחָיוּ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ, "מִשְׁפַּחַת רַבָּן יוֹחָנָן" עַל שְׁמוֹ.

ומנין לו לרבי יוחנן שלימוד התורה יכול להציל את זרעו של עלי הכהן מן המוות?, שנאמר, "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה", כלומר, נשבע הקדוש ברוך הוא, שעוון בית עלי לא יתכפר בזבח ובמנחה, ודרשו רבותינו, בְּזֶבַח וּבַמִּנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה! כי התורה חשובה יותר מכל הקרבנות!

וכך דרשו רבותינו בתלמוד ירושלמי (בפרק קמא דפאה), פסוק אחד שמדבר על מעלת התורה אומר: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפציך", הכוונה לכל חפציו של האדם, זהב וכסף, אבנים טובות ומרגליות, שערך התורה הוא הרבה למעלה מן הדברים הללו. ופסוק אחר אומר: "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפצים", הכוונה אפילו לחפצי שמיים, למצוות ולמעשים הטובים, כי כל המצוות שבתורה, אינן שוות כמו דיבור אחד של לימוד התורה, כי אין למעלה מן התורה. לכן, גם בעוון בית עלי, אף על פי שבזבח ובמנחה לא מתכפר, אבל על ידי לימוד התורה, מתכפר, כי התורה אין למעלה ממנה, והיא דוחה הכל!

אך יש עוד דיוק בתלמוד ירושלמי, שם אמרו, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתפילה. תפילה, הכוונה לתפילה כהוגן, תפילה בכוונה, כמו שצריך. וכך מובא במסכת ברכות (דף לב:), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם", כלומר, שה' יתברך לא רצה את הקרבנות של ישראל כשחטאו מאד לפני חורבן הבית, ולאחר מכן הוסיף עוד יותר, שאינו חפץ גם "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ", כלומר, אפילו את תפילתם לא רצה ה'. משמע, שהתפילה חשובה יותר מכל הקרבנות.

למדנו מן הדברים את חשיבותה של התפילה. שם (בתלמוד ירושלמי), אמרו רבותינו, שהיה מעשה, שרב כהנא עלה מבבל לארץ ישראל, ובא להתפלל מנחה עם הציבור בבית הכנסת. אך בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ואך בקושי הצליח רב כהנא להדחק ולהכנס פנימה, ושם עמד רבי חייא בר אבא, תלמידו של רבי יוחנן, והיה מתפלל כשפניו אל הקיר, ומאחוריו נעמד רב כהנא, והתחיל להתפלל.

כשסיים רבי חייא בר אבא את תפילתו, בא לפסוע שלוש פסיעות לאחריו, אך הנה הוא רואה, שרב כהנא עדיין מתפלל, ואם כך, הוא אינו רשאי עדיין לפסוע. המתין עוד דקה, וראה שרב כהנא עדיין מתפלל. וכך המתין והמתין, עד שסיים השליח ציבור את חזרת התפילה, ורק אז סיים רב כהנא את תפילתו. הקפיד עליו רבי חייא ואמר לו, ככה מנהגכם הבבלים? שאתם מצערים את הרבנים שלכם?! מדוע נעמדת והארכת כל כך מאחרי? השיב לו רב כהנא בלשון תחנונים, אדוני! אנא אל תכעס עלי! כי אני מזרע בית עלי, וכל הזמן המוות כנגד עיניו, לכן הוא פונה להקדוש ברוך הוא ומאריך בתפילה, כי כך קבלתי מרבותי, שאין עון בית עלי מתכפר בזבח ובמנחה, אבל מתכפר על ידי תפילה!

שמע זאת רבי חייא בר אבא ונחה דעתו, חס על רב כהנא, ואמר לו, יהי רצון שתאריך ימים ושנים עד מאה שנה! ורב כהנא ענה "אמן", וכך היה באמת, שהאריך רב כהנא ימים כל כך, עד שאמרו שהיו הצפרניים שלו רכות כמו צפרניים של תינוק! וכל זה מרוב זקנה.

טוב עשה רב כהנא שהתפלל מאחרי רבי חייא, אחרת לא היה מקבל את ברכתו...

למדנו אם כן כמה חשובה התפילה, כמה טובה התפילה! לכן, בימים הנוראים, נשים לבנו על מה שיוצא מפינו! לא נתפלל במהירות! אלא יאמר וישיב לבו, וילכד כל מחשבותיו לתפילה, כך שכל מילה שיוצאת מפיו, הוא יבין אותה גם בכוונתו, ואז תפילתו תקובל ברצון, כמו שנאמר, "תָּכִין לִבָּם  - תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

אם כן מה למדנו? שני דברים. האחד, תורה. והשני, תפילה. זה מול זה! התורה מעלתה גדולה מאד, אי אפשר לתאר כמה חביב אדם שלומד תורה. מי שמקיים את המצוות, זה טוב, אבל כשיש לאדם שייכות ללימוד התורה, הוא לומד תורה, אז הוא נעשה חביבו של הקדוש בברוך הוא.

לכן גם בימי ראש השנה, אדם ישים לב, לא יבזבז את זמנו, אלא ישתדל כמה שאפשר ללמוד, גם בלילה וגם ביום ללמוד, כמה שיכול. יש אנשים, שאינם יודעים ללמוד, אז נותנים להם שיקראו ספר תהלים, פעם אחת ביום הראשון של ראש השנה, מאה וחמישים פרקים, ופעם שנייה ביום השני של ראש השנה, כדי שיהיו סך הכל שלוש מאות פרקים, כמנין "כפר", שזו סגולה לכפרה. זה טוב מאד, עבור מי שאינו יודע ללמוד, אבל מי שיודע ללמוד, גמרא, פוסקים והלכות, זה, "עָלִית עַל כֻּלָּנָה", אין למעלה מזה!

שנה טובה ומבורכת, ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, ויחדש עלינו ה' יתברך את השנה הבאה, לששון ולשמחה, ונזכה להתברך בכל הברכות, תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה