הלכה ליום שני כ"ט אלול תשפ"א 6 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

ראש השנה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

אנו עומדים לקראת ימי ראש השנה, ועשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים. בגמרא במסכת ראש השנה (דף יח.), שנו רבותינו: מִשְׁפָּחָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ מֵתֶיהָ מֵתִים בְּנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לָהֶם, שֶׁמָּא מִמִּשְׁפַּחַת עֵלִי אַתֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, "וְכׇל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים"? וְאוּלַי לָכֵן הֵם מֵתִים בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים. לָכֵן,לְכוּ וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, וִחְיוּ. הָלְכוּ וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְחָיוּ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ, "מִשְׁפַּחַת רַבָּן יוֹחָנָן" עַל שְׁמוֹ.

ומנין לו לרבי יוחנן שלימוד התורה יכול להציל את זרעו של עלי הכהן מן המוות?, שנאמר, "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה", כלומר, נשבע הקדוש ברוך הוא, שעוון בית עלי לא יתכפר בזבח ובמנחה, ודרשו רבותינו, בְּזֶבַח וּבַמִּנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה! כי התורה חשובה יותר מכל הקרבנות!

וכך דרשו רבותינו בתלמוד ירושלמי (בפרק קמא דפאה), פסוק אחד שמדבר על מעלת התורה אומר: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפציך", הכוונה לכל חפציו של האדם, זהב וכסף, אבנים טובות ומרגליות, שערך התורה הוא הרבה למעלה מן הדברים הללו. ופסוק אחר אומר: "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ", ומה הכוונה "חפצים", הכוונה אפילו לחפצי שמיים, למצוות ולמעשים הטובים, כי כל המצוות שבתורה, אינן שוות כמו דיבור אחד של לימוד התורה, כי אין למעלה מן התורה. לכן, גם בעוון בית עלי, אף על פי שבזבח ובמנחה לא מתכפר, אבל על ידי לימוד התורה, מתכפר, כי התורה אין למעלה ממנה, והיא דוחה הכל!

אך יש עוד דיוק בתלמוד ירושלמי, שם אמרו, בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתפילה. תפילה, הכוונה לתפילה כהוגן, תפילה בכוונה, כמו שצריך. וכך מובא במסכת ברכות (דף לב:), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם", כלומר, שה' יתברך לא רצה את הקרבנות של ישראל כשחטאו מאד לפני חורבן הבית, ולאחר מכן הוסיף עוד יותר, שאינו חפץ גם "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ", כלומר, אפילו את תפילתם לא רצה ה'. משמע, שהתפילה חשובה יותר מכל הקרבנות.

למדנו מן הדברים את חשיבותה של התפילה. שם (בתלמוד ירושלמי), אמרו רבותינו, שהיה מעשה, שרב כהנא עלה מבבל לארץ ישראל, ובא להתפלל מנחה עם הציבור בבית הכנסת. אך בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ואך בקושי הצליח רב כהנא להדחק ולהכנס פנימה, ושם עמד רבי חייא בר אבא, תלמידו של רבי יוחנן, והיה מתפלל כשפניו אל הקיר, ומאחוריו נעמד רב כהנא, והתחיל להתפלל.

כשסיים רבי חייא בר אבא את תפילתו, בא לפסוע שלוש פסיעות לאחריו, אך הנה הוא רואה, שרב כהנא עדיין מתפלל, ואם כך, הוא אינו רשאי עדיין לפסוע. המתין עוד דקה, וראה שרב כהנא עדיין מתפלל. וכך המתין והמתין, עד שסיים השליח ציבור את חזרת התפילה, ורק אז סיים רב כהנא את תפילתו. הקפיד עליו רבי חייא ואמר לו, ככה מנהגכם הבבלים? שאתם מצערים את הרבנים שלכם?! מדוע נעמדת והארכת כל כך מאחרי? השיב לו רב כהנא בלשון תחנונים, אדוני! אנא אל תכעס עלי! כי אני מזרע בית עלי, וכל הזמן המוות כנגד עיניו, לכן הוא פונה להקדוש ברוך הוא ומאריך בתפילה, כי כך קבלתי מרבותי, שאין עון בית עלי מתכפר בזבח ובמנחה, אבל מתכפר על ידי תפילה!

שמע זאת רבי חייא בר אבא ונחה דעתו, חס על רב כהנא, ואמר לו, יהי רצון שתאריך ימים ושנים עד מאה שנה! ורב כהנא ענה "אמן", וכך היה באמת, שהאריך רב כהנא ימים כל כך, עד שאמרו שהיו הצפרניים שלו רכות כמו צפרניים של תינוק! וכל זה מרוב זקנה.

טוב עשה רב כהנא שהתפלל מאחרי רבי חייא, אחרת לא היה מקבל את ברכתו...

למדנו אם כן כמה חשובה התפילה, כמה טובה התפילה! לכן, בימים הנוראים, נשים לבנו על מה שיוצא מפינו! לא נתפלל במהירות! אלא יאמר וישיב לבו, וילכד כל מחשבותיו לתפילה, כך שכל מילה שיוצאת מפיו, הוא יבין אותה גם בכוונתו, ואז תפילתו תקובל ברצון, כמו שנאמר, "תָּכִין לִבָּם  - תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

אם כן מה למדנו? שני דברים. האחד, תורה. והשני, תפילה. זה מול זה! התורה מעלתה גדולה מאד, אי אפשר לתאר כמה חביב אדם שלומד תורה. מי שמקיים את המצוות, זה טוב, אבל כשיש לאדם שייכות ללימוד התורה, הוא לומד תורה, אז הוא נעשה חביבו של הקדוש בברוך הוא.

לכן גם בימי ראש השנה, אדם ישים לב, לא יבזבז את זמנו, אלא ישתדל כמה שאפשר ללמוד, גם בלילה וגם ביום ללמוד, כמה שיכול. יש אנשים, שאינם יודעים ללמוד, אז נותנים להם שיקראו ספר תהלים, פעם אחת ביום הראשון של ראש השנה, מאה וחמישים פרקים, ופעם שנייה ביום השני של ראש השנה, כדי שיהיו סך הכל שלוש מאות פרקים, כמנין "כפר", שזו סגולה לכפרה. זה טוב מאד, עבור מי שאינו יודע ללמוד, אבל מי שיודע ללמוד, גמרא, פוסקים והלכות, זה, "עָלִית עַל כֻּלָּנָה", אין למעלה מזה!

שנה טובה ומבורכת, ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, ויחדש עלינו ה' יתברך את השנה הבאה, לששון ולשמחה, ונזכה להתברך בכל הברכות, תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה