הלכה ליום שישי י"ט אלול תשפ"א 27 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן יששכר ומרגלית עוזרי ז"ל

היום יום פטירתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

פרשת כי תבא

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשנים תשד"מ, תשס"ה)
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשה: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וכו'".

לכאורה אנו רואים כפילות בפסוק, נאמר "אל הארץ אשר ה' נותן לך", ושוב נאמר "אשר תביא מארצך", ברור שמדובר שוב על הארץ, שהרי מצוות הביכורים שייכת רק בארץ, ואם כן מהו שנאמר שוב "מארצך"?

אלא הכוונה היא, שאם תקיים את מצוות ה', ובכלל זה מצות הביכורים, רק אז הארץ תחשב "ארצך", רק אז ייטב לך! אבל מי שלא מקיים את המצוות, ממילא גם את הארץ הוא מפסיד, הארץ אינה שלו!

וכך דרשו רבותינו (בברכות לה.), בפסוק אחד נאמר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם", משמע שהארץ שייכת לבני האדם, ואילו בפסוק אחר נאמר: "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ", משמע שהארץ שייכת לה' ולא לבני האדם. כיצד ניתן ליישב את הפסוקים? מסבירים רבותינו, כאן קודם ברכה, כאן אחרי ברכה. כלומר, לפני שהאדם מברך על המאכל, המאכל שייך להקדוש ברוך הוא, ועל זה נאמר "לה' הארץ". אבל כאשר האדם מברך ועושה רצון ה', יש לו רשות לאכול מהמאכל, ועל זה נאמר "והארץ נתן לבני אדם".

לפיכך אמרו רבותינו, כׇל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, מָעַל, (מלשון מעילה, גזל הקדש), וכְּאִילּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְחָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית, לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהִשְׁחִית אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

אך יש להבין, מדוע חמור כל כך עוונו של האדם שלא מברך, עד כדי כך שהוא נעשה חבירו של ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את ישראל?

ההסבר הוא, שכאשר היה בית המקדש קיים, היו ישראל מקריבים קרבנות ומתוודים על עוונותיהם, ועל ידי זה היה יורד שפע לעולם, אבל אחרי שירבעם בן נבט העמיד עבודה זרה בכל מקום, ואמר שישתחוו לעבודה זרה, ויפסיקו לעלות לבית המקדש, הרי בכך הוא מנע את ירידת השפע לעולם. ועכשיו שאין לנו בית המקדש בעוונותינו, אנו מורידים את השפע על ידי הברכות והתפילות. זו דרך משיכת השפע. ואדם שנהנה בלא ברכה, נעשה שותפו של ירבעם בן נבט, בכך שהוא מונע מהשפע לרדת לעולם. לכן צריך לברך בכוונה כל ברכה, ולא לבלוע שום מילה.

בפרט עתה בימי חודש אלול, צריכים להזהר ולהקפיד באופן מיוחד, בכל הברכות והתפילות, לכוין כראוי, ולבטא את המילים כראוי. וכן יש להתחזק בכל מעשי המצוות, ובפרט בלימוד התורה, שכפי שלמדנו, אין כמו התורה, ואין דבר שמועיל לאדם ביום הדין, ביום ראש השנה, יותר מאשר לימוד התורה, כמו ששנינו: "וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם". ואדם צריך ללמד את הדברים גם בביתו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

כל יהודי, צריך שיהיו לו ספרים בביתו, הרי הוא יהודי! ויהודי חייב בדברי תורה! לכן אדם שיפטור את עצמו במילים, "אני כבר הולך לשיעור תורה", עליו לדעת שאין זה מספיק! גם אחרי שיהודי חוזר לביתו, צריך שילמד תורה בביתו. אם יודע ללמוד שלחן ערוך, ילמד שלחן ערוך, ואם יודע ללמוד ספרי הלכה, או ספרי אגדה, ילמד מה שיודע, שהרי חייב כל יהודי לעסוק בתורה, כמו שנאמר "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".

אדם שעושה כן, שעוסק בתורה, בפרט בימי חודש אלול, ידע שבזה הוא מציל את החיים שלו! שהרי כך אומרת התורה, "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ", מי שלומד תורה מאריך ימים, "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם", על ידי התורה והמצוות, נוצרים מלאכים שהם משגיחים על האדם, ומלמדים עליו זכות.

היה לנו גבאי בישיבת פורת יוסף, לפני עשרות שנים, כשהייתי לומד שם. שמו היה רבי עזרא שרים, והוא היה איש צדיק, אוהב תלמידי חכמים בכל לבו.

בכל חודש, היה רבי עזרא הולך מעשיר לעשיר, ומדבר איתם ומשכנע אותם שיתרמו עבור ישיבת פורת יוסף, וכל אחד היה נותן כפי נדבת לבו, וכך בכל ראש חודש, היה רבי עזרא משלם לכל רבני הישיבה, לרמי"ם ולאברכי הישיבה, כל אחד היה מקבל את משכורתו בזמן.

ראש חודש אחד, בא רבי עזרא, פתח את הקופה שבה היו הכספים של הישיבה, ולהפתעתו גילה שאין שם כלום! אין לו מנין לשלם לרבני הישיבה. ומה יעשה כעת? חשב בלבו ואמר, הרי ישנו נדיב אחד, בנקאי, ושמו דניאל רקנאטי, שגר בתל אביב, אלך אליו ואבקש את עזרתו, מן הסתם הוא יוכל לסייע לישיבה.

ניגש רבי עזרא לתחנת מוניות שהיתה בירושלים, והזמין מונית לתל אביב. ישב במכונית, והנסיעה החלה. אך הנהג, היה מבולבל, ובאחת המהמורות בסמוך לשכונת "ליפתא", הנהג איבד את השליטה על רכבו, והרכב התדרדר והתדרדר עד סוף התהום. אנשים שהיו שם, רצו לראות אם יש אפשרות לסייע, אך במהרה ראו שהמכונית ממש נחתכה לחתיכות, ומן הסתם לא נותרו ניצולים מהתאונה. שוטר אחד ירד לתהום, ולתדהמתו הוא רואה את רבי עזרא שרים, קם ומנער את בגדיו, כאילו לא אירע לו דבר! שאל אותו השוטר, אמור לי, אתה עשוי מפלדה? איך המכונית שעשויה ברזל התפוררה לחתיכות, ואילו אתה יצאת ללא נזק? השיב לו רבי עזרא, התאונה היא דבר רע, אך נאמר, "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'"! אלו המצוות שמגינים על האדם מכל רע! התורה אין למעלה ממנה! אַגּוֹנֵי מַגְּנָא אַצּוֹלֵי מַצְּלָא (מגנה ומצילה), זו רעה, אבל ביום רעה ימלטהו ה'! כמה טוב שאדם בימים הללו, יקדיש מזמנו, ומי שיוסיף, יוסיפו לו חיים. חודש אלול זו "אורכה" לפני המשפט, כדי להעמיד לנו סנגורים טובים.

דעו, שאין לנו עצה לקראת יום הדין! שום דבר לא מועיל! רק להשתדל בתורה ובמצוות! תשובה, תפילה וצדקה. על ידי זה נזכה למה שנאמר, "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו", יחיינו מיומיים, אלו ימי ראש השנה, ביום השלישי יקימנו, זהו יום הכיפורים. שמי שחוזר בתשובה, נזהר בתפילה ובמצוות ובתורה, ישתבח שמו של הקדוש ברוך הוא, חותם את האיש הזה לחיים טובים.

בתלמוד ירושלמי במסכת סנהדרין כתוב כך:

היה אחד ממלכי ישראל, ושמו אחאב, שהיה רשע, עובד עבודה זרה, ורצה להלחם עם בן הדד, מלך ארם, מפני שלקח ממנו את רמות גלעד. קרא אחאב למחותנו, יהושפט מלך יהודה, שהיה מלך צדיק, וביקש ממנו שיצא יחד עמו למלחמה נגד ארם. אמר לו יהושפט: "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ, כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ", אך ביקש ממנו לשמוע תחילה, מה אומרים הנביאים, האם כדאי לצאת למלחמה נגד ארם? קרא אחאב לארבע מאות נביאים שהיו לו, שהיו כולם שקרנים, נביאי הבעל, ושאל אותם, האם נצא למלחמה על ארם? השיבו לו הנביאים, "וַיֹּאמְרוּ, עֲלֵה, וְיִתֵּן ה' בְּיַד הַמֶּלֶךְ! עֲלֵה וְהַצְלַח"! שאל אותו יהושפט, האם אין פה עוד נביא אחד אמיתי, נביא ה'? אמר לו אחאב, יש כאן עוד אחד, נביא לה', אך "אֲנִי שְׂנֵאתִיו, כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע", ושמו, מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה. שלחו וקראו למיכיהו, שיבוא ויתנבא, האם כדאי לצאת למלחמה נגד ארם? השיב מיכיהו, "רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ", אלה שמימין, מלמדים זכות על אחאב, שהיה מכבד את התורה, ואלה שמשמאל, מלמדים עליו קטגוריה, מפני שהיה עובד עבודה זרה. "וַיֹּאמֶר ה', מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד?", וַיֵּצֵא הָרוּחַ, היא רוחו של נבות היזרעאלי שהרג אותו אחאב, "וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר, אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ! אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו"! אמר לו ה', "תְּפַתֶּה, וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן"!

סיים מיכיהו את דבריו, כעת אחאב, הנה אתה רואה, שבאמת "נָתַן ה' רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה, וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה"! אך אחאב, סירב לשמוע בקולו של מיכיהו, והושיב אותו בבית הסוהר, ובאמת עלו יהושפט ואחאב למלחמה נגד ארם, ושם נהרג אחאב על ידי ארם.

אם היה אחאב שומע בקול מיכיהו, היה ניצל מהמוות. אדם צריך לדעת, יש לפני הקדוש ברוך הוא מלאכים, שמיימינים ומשמאילים, הימניים, תמיד מלמדים זכות, וה"שמאלנים" מלמדים חובה. אלה המלאכים הטובים, הימניים, הם שבאים מכח התורה, מכח המצוות והמעשים הטובים, והם ילמדו עליו זכות ביום ראש השנה, והקדוש ברוך הוא ממתיק את הדינים, וכותב עליו לחיים טובים ולשלום.

הקדוש ברוך הוא יברך אתכם, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ותכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה