הלכה ליום שלישי י"ח אדר תשפ"א 2 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמעון בן איטו אדרי ז"ל

יהא הלימוד לעילוי נשמתו ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

המשפחה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח.

והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח.

בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' יתברך בעולמו, יש לרוב האנשים כלים מיוחדים לפסח. ולכן רוב האנשים לא נזקקים בכלל "להכשיר" כלים במיוחד עבור חג הפסח. מלבד השיש שבמטבח והכיריים וכדומה, שיש להכשירם. ואנו נקדים מעט להסביר את מהות ההכשרה. ולאחר מכן נסביר כמה דינים שמצויים ונצרכים יותר.

כבולעו כך פולטו
כל כלי שעשוי ממתכת או מפלסטיק, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו "כבולעו כך פולטו". כלומר, כפי שהכלי בלע טעם מהמאכלים, כך הוא יכול גם לפלוט אותו. ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול, דרך ההכשר שלו היא כתשמישו, כלומר ל"הגעילו", ופירוש הדברים שיש להכניס את הכלי לתוך כלי גדול יותר עם מים רותחים. וצריך שיהיו המים רותחים ב"כלי ראשון". כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים שנמצאים בכלי הראשון שבו הם רתחו, שהוא הכלי שמונח על האש או הקומקום החשמלי. אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא "כלי שני", ואין המים שבכלי שני יכולים לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמגעילים בתוכו.

הכשרת סכו"ם
ולכן, סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם ולהכשירם בתוך מים רותחים שבקומקום החשמלי. ואין צורך להכניס את כל הסכין בבת אחת לקומקום, אלא די בכך שיכניס תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).

וכמובן שלפני ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה. ויש להשתדל מאד שלא להשתמש בכלי למאכלי חמץ (או בשר או חלב בשאר ימות השנה) במשך עשרים וארבע שעות לפני שמגעילים אותו.

כלי עץ
כלים שעשויים מעץ, דינם ככלי מתכות, ואופן ההכשרה שלהם הוא כדין כלי מתכות, שאם השתמשו בהם בתוך סיר רותח על גבי האש, יש להגעילם ברותחים בכלי ראשון כפי שהסברנו. וכן על זה הדרך. וכן הדין לגבי כלים העשויים מעצמות. ובזמנינו כלים העשויים מעצמות אינם מצויים בכלל.

כלים שצריכים ליבון באש
שפודים ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם. כלומר, עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב"סיר פלא" שאופים בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי "ליבון חמור" דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה במים רותחים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב,רציתי לשאול איך אפשר להכשיר סלייסר מפלסטיק אני משתמשת בימות השנה רק לפטרזיליה וכוסברה ואני רוצה להשתמש בו בפסח.תודה מחכה לתשובה ח' ניסן תשפ"א / 21 במרץ 2021

צריך לשטוף אותו היטב ודי בזה. תבורכו,

האם יש הבדל בכלי דורלקס ופיירקס בין שימוש בנוזל לבין שימוש באפיה, לעניין הכשרה לפסח? כ' אדר ב תשע"ט / 27 במרץ 2019

אין חילוק למנהג הספרדים, שכלי זכוכית אינם בולעים. וכמובן שיש לנקותם היטב.

כלים שעשויים מעץ, דינם ככלי מתכות' מדוע אם כן (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה) שתוכשר ככול כלי עץ? י"ט אדר ב תשע"ט / 26 במרץ 2019

משום שיש לנקות את הקתא היטב היטב, ובזבחי צדק (סימן קכא) כתב שיש להחמיר בזה משום שהמון העם אינם מקפידים כראוי לנקות את הקתא. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה.

נאמר כי כלי חרס לא ניתן להכשירם לפסח בגלל שהם בולעים ואינם פולטים. אם הם אינם פולטים, אם כן מדוע לא ניתן להשתמש בהם הרי אינם פולטים. י"ט אדר ב תשע"ט / 26 במרץ 2019

מפני שהם פולטים כל פעם מעט ממה שיש בהם, ואינם פולטים הכל.

מיחם מים חשמלי שלא נעשה בו שום שימוש בחמץ. רק מילאו ממנו מים בשבת לטרמוס או לספלים. האם יש צורך להכשירו? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

אין חובה להכשירו. ויש לשוטפו שלא יהיו בו פירורי חמץ.

האם הרתחת מים בסיר גדול, כשלעצמה, מכשירה אותו? אם נשפוך מי ההרתחה הראשונה ונרתיח מים חדשים. האם ניתן להגעיל בו יתר הכלים הקטנים? כ"ה אדר תשע"ח / 12 במרץ 2018

לא די בכך. כי יש להטביל את הכלי גם מצדו החיצוני במים רותחים.

מה דין הכלים הבאים מבחינת הכשרם לפסח, המבערים של הגז והרשתות של התנור ? ט' ניסן תשע"ז / 5 באפריל 2017

המבערים, יש לנקות היטב. את הרשתות, יש לערות עליהן מים רותחים מכלי ראשון לאחר ניקוי יסודי.

מדוע אם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להגעילה בתוך הקומקום חשמלי כמו שאמרת? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

יש בזה מחלוקת הפוסקים. והמשנה ברורה בסימן תנא כתב גם כן להחמיר. ועל כל פנים גם להמיקלים יש להקפיד לנקות היטב היטב בין הקתא ללהב הסכין, או לשייף את הקתא. ולכן כתבנו שלא די בהגעלה. ואף מרן זצ"ל בספרו (עמוד עה). סיים שמי שאפשר לו יקנה סכין מיוחדת לפסח.

בהגעלת כלים האם ניתן לשפוך המים הרותחים (מכלי ראשון) ישירות על הכלי​ או דווקא באופן טבילה? כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

כלי שצריך הגעלה, אין להסתפק רק בעירוי מים רותחים על גביו, אלא יש להטבילו ממש בכלי גדול של רותחים.

איך להכשיר כיריים גז לפסח ? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

יש לנקותם היטב, ולערות מים רותחים מכלי ראשון (כלומר, מקומקום מבעבע) על גבי החצובות שעליהם מונחים הסירים.

בהמשך להלכה שנשלחה לגבי החצובות, יש לי קומקום נשלף, האם אפשר להשתמש בו להגעיל את החצובות?
כאשר המים סיימו לרתוח, באותו רגע אני לוקח את הקומקום ושופך על החצובות... כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

ניתן להשתמש בקומקום, בתנאי שהמים רותחים מאד ועדיין מבעבעים בו. ולשם כך יש להשתמש בדרך כלל בכמה פעמים בקומקום, משום שהמים בקומקום הולכים ומצטננים מהר, ולכן יש לשפכם במהירות כשהם מבעבעים, ולהרתיח שוב ושוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה