הלכה ליום שישי כ"ח אב תשפ"א 6 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

הודיה בת צפורה

הוקדש על ידי

אביה

פרשת ראה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, האקטואליים במיוחד לתקופה זו
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ".

יש לדקדק בפסוקים, מדוע לגבי הברכה נאמר "את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'", ואילו לגבי הקללה נאמר "אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך"? מדוע לגבי הקללה נוסף הענין ש"סרתם מן הדרך" בפועל ממש, ואילו לגבי הברכה די בכך ש"תשמעו אל מצות ה'"?

אלא שיש הבדל בין המצוות לעבירות. לגבי המצוות, הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה. על עצם המחשבה הטובה שיש ליהודי לקיים את המצוה, כבר הוא זוכה לברכה, לכן נאמר "אשר תשמעו" ותו לא. אבל לגבי העבירות, אין הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה רעה למעשה, ולכן נאמר "אם לא תשמעו, וסרתם", שאם יעשו חס ושלום בפועל את העבירה, רק אז יזכו לקללה.

וכל זה רק מחיבתם של ישראל, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, לכן עשה כך, שמצרף מחשבה טובה למעשה, אבל אצל אומות העולם אין הדבר כן, אלא להיפך, מחשבה רעה מצטרפת אצלם למעשה, (כך אמרו רבותינו בפרק קמא דפאה). מפני שבדרך כלל, ישראל, מחשבותיהם טהורות, אין להם כוונה רעה, אלא לעשות את רצון ה' יתברך, לכן הקדוש ברוך הוא מברכם על מחשבותיהם הטובות.

זכינו, שנתנו לנו כמה הפטרות של השבתות הללו, שהן "שבעא דנחמתא", שבע נחמות, וכעת נקרא אחת מהן, "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים".

כשהיה רבי יוחנן מלמד את הפסוק הזה, היה דורש ברבים, עתיד הקדוש ברוך הוא לקחת אבני ספיר, שכל אחת מהן בגודל שלושים אמה (כחמש עשרה מטר), ומלאכי השרת יחקקו אותם, ויעמידו אותם בשערי ירושלים. זהו מה שנאמר "ויסדתיך בספירים".

תלמיד אחד, שאמנם היה תלמיד חכם, פקפק בדברי רבי יוחנן, לגלג על הדברים, אמר איך יתכן דבר כזה? היום בקושי מוצאים אבן קטנה של ספיר, איך ימצאו אבני ספיר עצומות כל כך? לא יתכן הדבר! ביום מן הימים, נסע אותו תלמיד באניה, והנה נתגלה מחזה לעיניו, מפני שהיה בעל מדרגה וראוי לראות כן, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבן טובה, שאל מה זה? השיבו לו, אלו אבני הספיר שעתיד הקדוש ברוך הוא לקבוע בשערי ירושלים!  חזר אצל רבי יוחנן ואמר לו, רבי! דרוש! ולך נאה לדרוש! אני ראיתי כן במו עיני! אמר לו רבי יוחנן, אלמלא ראית לא האמנת? נתן בו עיניו ועשה אותו לגל של עצמות.

אנו צריכים להאמין בדברי רבותינו, שכל דבריהם אמת וצדק. ככה עתיד הקדוש ברוך הוא לפאר את ירושלים!, "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍יִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".

כאשר אדם מתפלל, תמיד, בכל התפילות, לא יחשוב (רק) על טובתו האישית, אלא יחשוב כביכול על טובתו של הקדוש ברוך הוא, לכן אנו אומרים בתפילה, "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום", לא לישועתינו, אלא "לישועתך", לישועתו של הקדוש ברוך הוא, שכביכול נטה ימינו לאחור, ולא השיב ידו עד שיגאלו ישראל, כי הוא משתתף בצערם של ישראל. השכינה בגלות, ואנו מתפללים שכולם יחזרו בתשובה שלימה, כולם ילכו בדרכי התורה, וישמרו שבת, שאם ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים, וכן יתנו צדקה, "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא", על ידי הצדקה מתקרבת הגאולה.

מי שנותן צדקה, מרבה חסד בעולם, "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", איך יהיה חסד בכל העולם? אלא, מי שמחיה את העניים, עושה שיהיה חסד בכל העולם, הקדוש ברוך ימלא את העולם בחסד.

הקדוש ברוך הוא מרחם על העניים. יש היום (בשנת התשס"ה), משפחות מסכנות, יש להם ילדים, ואין להם שום דבר לחיות, חיים בקושי ובצער, מצוה גדולה לעזור להם. אני יודע מה שראיתי בעצמי, כמה אברכים, שעושים ספונז'ה כדי שיהיה להם מעט כסף לקנות מצרכי שבת. כל כך ירדנו! יש לנו ממשלה אכזרית, לא מתחשבים בכלל, אומרים לעשות "אתגר", לא לסייע יותר למשפחות ברוכות ילדים! ברוב העולם, לדוגמא, בצרפת, מי שיש לו ילדים, נותנים לו, מסייעים לו, ואלה עושים עצמם יותר גרועים מאומות העולם!

כך נקרא בפרשה, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם". היה מעשה, ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אם ה' אוהב את העניים, מדוע הוא לא מפרנסם? השיב לו רבי עקיבא, כדי שאנו נסייע להם ונזכה בזה לעולם הבא. אמר לו טורנוסרופוס, משל למה הדבר דומה, למלך שכעס על עבדו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, והלך אחד השרים ונתן לו לאכול, הרי בודאי המלך יכעס על אותו שר! אם כך, ה' רצה שהעניים יהיו עניים, ומדוע אתם מפרנסים אותם?

השיב לו רבי עקיבא, המשל שלך לא נכון. המשל צריך להיות כך: מלך כעס על בנו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, ובא אחד השרים והחיה את נפשו של הבן. הרי כשיתוודע הדבר למלך, ישמח המלך, ויודה לשר שהחיה את בנו. כך עם ישראל, בנים הם לה', ומי שמפרנס עניים, מפרנס את בניו של הקדוש ברוך הוא!

מי שמסייע לעניים, אשריו ואשרי חלקו, פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, וה' יתן לו משאלות לבו.

שבת שלום ומבורך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה