הלכה ליום שישי כ"ח אב תשפ"א 6 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת

הודיה בת צפורה

הוקדש על ידי

אביה

פרשת ראה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, האקטואליים במיוחד לתקופה זו
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ".

יש לדקדק בפסוקים, מדוע לגבי הברכה נאמר "את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'", ואילו לגבי הקללה נאמר "אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך"? מדוע לגבי הקללה נוסף הענין ש"סרתם מן הדרך" בפועל ממש, ואילו לגבי הברכה די בכך ש"תשמעו אל מצות ה'"?

אלא שיש הבדל בין המצוות לעבירות. לגבי המצוות, הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה. על עצם המחשבה הטובה שיש ליהודי לקיים את המצוה, כבר הוא זוכה לברכה, לכן נאמר "אשר תשמעו" ותו לא. אבל לגבי העבירות, אין הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה רעה למעשה, ולכן נאמר "אם לא תשמעו, וסרתם", שאם יעשו חס ושלום בפועל את העבירה, רק אז יזכו לקללה.

וכל זה רק מחיבתם של ישראל, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, לכן עשה כך, שמצרף מחשבה טובה למעשה, אבל אצל אומות העולם אין הדבר כן, אלא להיפך, מחשבה רעה מצטרפת אצלם למעשה, (כך אמרו רבותינו בפרק קמא דפאה). מפני שבדרך כלל, ישראל, מחשבותיהם טהורות, אין להם כוונה רעה, אלא לעשות את רצון ה' יתברך, לכן הקדוש ברוך הוא מברכם על מחשבותיהם הטובות.

זכינו, שנתנו לנו כמה הפטרות של השבתות הללו, שהן "שבעא דנחמתא", שבע נחמות, וכעת נקרא אחת מהן, "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים".

כשהיה רבי יוחנן מלמד את הפסוק הזה, היה דורש ברבים, עתיד הקדוש ברוך הוא לקחת אבני ספיר, שכל אחת מהן בגודל שלושים אמה (כחמש עשרה מטר), ומלאכי השרת יחקקו אותם, ויעמידו אותם בשערי ירושלים. זהו מה שנאמר "ויסדתיך בספירים".

תלמיד אחד, שאמנם היה תלמיד חכם, פקפק בדברי רבי יוחנן, לגלג על הדברים, אמר איך יתכן דבר כזה? היום בקושי מוצאים אבן קטנה של ספיר, איך ימצאו אבני ספיר עצומות כל כך? לא יתכן הדבר! ביום מן הימים, נסע אותו תלמיד באניה, והנה נתגלה מחזה לעיניו, מפני שהיה בעל מדרגה וראוי לראות כן, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבן טובה, שאל מה זה? השיבו לו, אלו אבני הספיר שעתיד הקדוש ברוך הוא לקבוע בשערי ירושלים!  חזר אצל רבי יוחנן ואמר לו, רבי! דרוש! ולך נאה לדרוש! אני ראיתי כן במו עיני! אמר לו רבי יוחנן, אלמלא ראית לא האמנת? נתן בו עיניו ועשה אותו לגל של עצמות.

אנו צריכים להאמין בדברי רבותינו, שכל דבריהם אמת וצדק. ככה עתיד הקדוש ברוך הוא לפאר את ירושלים!, "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍יִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".

כאשר אדם מתפלל, תמיד, בכל התפילות, לא יחשוב (רק) על טובתו האישית, אלא יחשוב כביכול על טובתו של הקדוש ברוך הוא, לכן אנו אומרים בתפילה, "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום", לא לישועתינו, אלא "לישועתך", לישועתו של הקדוש ברוך הוא, שכביכול נטה ימינו לאחור, ולא השיב ידו עד שיגאלו ישראל, כי הוא משתתף בצערם של ישראל. השכינה בגלות, ואנו מתפללים שכולם יחזרו בתשובה שלימה, כולם ילכו בדרכי התורה, וישמרו שבת, שאם ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים, וכן יתנו צדקה, "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא", על ידי הצדקה מתקרבת הגאולה.

מי שנותן צדקה, מרבה חסד בעולם, "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", איך יהיה חסד בכל העולם? אלא, מי שמחיה את העניים, עושה שיהיה חסד בכל העולם, הקדוש ברוך ימלא את העולם בחסד.

הקדוש ברוך הוא מרחם על העניים. יש היום (בשנת התשס"ה), משפחות מסכנות, יש להם ילדים, ואין להם שום דבר לחיות, חיים בקושי ובצער, מצוה גדולה לעזור להם. אני יודע מה שראיתי בעצמי, כמה אברכים, שעושים ספונז'ה כדי שיהיה להם מעט כסף לקנות מצרכי שבת. כל כך ירדנו! יש לנו ממשלה אכזרית, לא מתחשבים בכלל, אומרים לעשות "אתגר", לא לסייע יותר למשפחות ברוכות ילדים! ברוב העולם, לדוגמא, בצרפת, מי שיש לו ילדים, נותנים לו, מסייעים לו, ואלה עושים עצמם יותר גרועים מאומות העולם!

כך נקרא בפרשה, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם". היה מעשה, ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אם ה' אוהב את העניים, מדוע הוא לא מפרנסם? השיב לו רבי עקיבא, כדי שאנו נסייע להם ונזכה בזה לעולם הבא. אמר לו טורנוסרופוס, משל למה הדבר דומה, למלך שכעס על עבדו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, והלך אחד השרים ונתן לו לאכול, הרי בודאי המלך יכעס על אותו שר! אם כך, ה' רצה שהעניים יהיו עניים, ומדוע אתם מפרנסים אותם?

השיב לו רבי עקיבא, המשל שלך לא נכון. המשל צריך להיות כך: מלך כעס על בנו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, ובא אחד השרים והחיה את נפשו של הבן. הרי כשיתוודע הדבר למלך, ישמח המלך, ויודה לשר שהחיה את בנו. כך עם ישראל, בנים הם לה', ומי שמפרנס עניים, מפרנס את בניו של הקדוש ברוך הוא!

מי שמסייע לעניים, אשריו ואשרי חלקו, פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, וה' יתן לו משאלות לבו.

שבת שלום ומבורך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה