הלכה ליום שישי כ"ו אב תשפ"ד 30 באוגוסט 2024

פרשת ראה

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, האקטואליים במיוחד לתקופה זו
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נקרא בפרשת השבוע: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ".

יש לדקדק בפסוקים, מדוע לגבי הברכה נאמר "את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה'", ואילו לגבי הקללה נאמר "אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך"? מדוע לגבי הקללה נוסף הענין ש"סרתם מן הדרך" בפועל ממש, ואילו לגבי הברכה די בכך ש"תשמעו אל מצות ה'"?

אלא שיש הבדל בין המצוות לעבירות. לגבי המצוות, הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה. על עצם המחשבה הטובה שיש ליהודי לקיים את המצוה, כבר הוא זוכה לברכה, לכן נאמר "אשר תשמעו" ותו לא. אבל לגבי העבירות, אין הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה רעה למעשה, ולכן נאמר "אם לא תשמעו, וסרתם", שאם יעשו חס ושלום בפועל את העבירה, רק אז יזכו לקללה.

וכל זה רק מחיבתם של ישראל, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, לכן עשה כך, שמצרף מחשבה טובה למעשה, אבל אצל אומות העולם אין הדבר כן, אלא להיפך, מחשבה רעה מצטרפת אצלם למעשה, (כך אמרו רבותינו בפרק קמא דפאה). מפני שבדרך כלל, ישראל, מחשבותיהם טהורות, אין להם כוונה רעה, אלא לעשות את רצון ה' יתברך, לכן הקדוש ברוך הוא מברכם על מחשבותיהם הטובות.

זכינו, שנתנו לנו כמה הפטרות של השבתות הללו, שהן "שבעא דנחמתא", שבע נחמות, וכעת נקרא אחת מהן, "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים".

כשהיה רבי יוחנן מלמד את הפסוק הזה, היה דורש ברבים, עתיד הקדוש ברוך הוא לקחת אבני ספיר, שכל אחת מהן בגודל שלושים אמה (כחמש עשרה מטר), ומלאכי השרת יחקקו אותם, ויעמידו אותם בשערי ירושלים. זהו מה שנאמר "ויסדתיך בספירים".

תלמיד אחד, שאמנם היה תלמיד חכם, פקפק בדברי רבי יוחנן, לגלג על הדברים, אמר איך יתכן דבר כזה? היום בקושי מוצאים אבן קטנה של ספיר, איך ימצאו אבני ספיר עצומות כל כך? לא יתכן הדבר! ביום מן הימים, נסע אותו תלמיד באניה, והנה נתגלה מחזה לעיניו, מפני שהיה בעל מדרגה וראוי לראות כן, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבן טובה, שאל מה זה? השיבו לו, אלו אבני הספיר שעתיד הקדוש ברוך הוא לקבוע בשערי ירושלים!  חזר אצל רבי יוחנן ואמר לו, רבי! דרוש! ולך נאה לדרוש! אני ראיתי כן במו עיני! אמר לו רבי יוחנן, אלמלא ראית לא האמנת? נתן בו עיניו ועשה אותו לגל של עצמות.

אנו צריכים להאמין בדברי רבותינו, שכל דבריהם אמת וצדק. ככה עתיד הקדוש ברוך הוא לפאר את ירושלים!, "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍יִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".

כאשר אדם מתפלל, תמיד, בכל התפילות, לא יחשוב (רק) על טובתו האישית, אלא יחשוב כביכול על טובתו של הקדוש ברוך הוא, לכן אנו אומרים בתפילה, "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום", לא לישועתינו, אלא "לישועתך", לישועתו של הקדוש ברוך הוא, שכביכול נטה ימינו לאחור, ולא השיב ידו עד שיגאלו ישראל, כי הוא משתתף בצערם של ישראל. השכינה בגלות, ואנו מתפללים שכולם יחזרו בתשובה שלימה, כולם ילכו בדרכי התורה, וישמרו שבת, שאם ישראל משמרים שתי שבתות, מיד נגאלים, וכן יתנו צדקה, "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא", על ידי הצדקה מתקרבת הגאולה.

מי שנותן צדקה, מרבה חסד בעולם, "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה", איך יהיה חסד בכל העולם? אלא, מי שמחיה את העניים, עושה שיהיה חסד בכל העולם, הקדוש ברוך ימלא את העולם בחסד.

הקדוש ברוך הוא מרחם על העניים. יש היום (בשנת התשס"ה), משפחות מסכנות, יש להם ילדים, ואין להם שום דבר לחיות, חיים בקושי ובצער, מצוה גדולה לעזור להם. אני יודע מה שראיתי בעצמי, כמה אברכים, שעושים ספונז'ה כדי שיהיה להם מעט כסף לקנות מצרכי שבת. כל כך ירדנו! יש לנו ממשלה אכזרית, לא מתחשבים בכלל, אומרים לעשות "אתגר", לא לסייע יותר למשפחות ברוכות ילדים! ברוב העולם, לדוגמא, בצרפת, מי שיש לו ילדים, נותנים לו, מסייעים לו, ואלה עושים עצמם יותר גרועים מאומות העולם!

כך נקרא בפרשה, "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם". היה מעשה, ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אם ה' אוהב את העניים, מדוע הוא לא מפרנסם? השיב לו רבי עקיבא, כדי שאנו נסייע להם ונזכה בזה לעולם הבא. אמר לו טורנוסרופוס, משל למה הדבר דומה, למלך שכעס על עבדו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, והלך אחד השרים ונתן לו לאכול, הרי בודאי המלך יכעס על אותו שר! אם כך, ה' רצה שהעניים יהיו עניים, ומדוע אתם מפרנסים אותם?

השיב לו רבי עקיבא, המשל שלך לא נכון. המשל צריך להיות כך: מלך כעס על בנו, וצוה שלא יתנו לו לאכול, ובא אחד השרים והחיה את נפשו של הבן. הרי כשיתוודע הדבר למלך, ישמח המלך, ויודה לשר שהחיה את בנו. כך עם ישראל, בנים הם לה', ומי שמפרנס עניים, מפרנס את בניו של הקדוש ברוך הוא!

מי שמסייע לעניים, אשריו ואשרי חלקו, פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, וה' יתן לו משאלות לבו.

שבת שלום ומבורך.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה