הלכה ליום שישי כ"א אב תשפ"א 30 ביולי 2021

פרשת עקב

דברים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א

נקרא בפרשה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ".

יש מדרש, שכאשר קבלו עם ישראל את התורה, עמדו אומות העולם ואמרו, "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר"? מי הם אלה שזוכים לקבל מה' את התורה? השיב להם הקדוש ברוך הוא, הסתכלו מי הם אבותיהם של אלה שמקבלים את התורה! אלו אברהם ויצחק ויעקב, האבות הקדושים, ובזכותם ישראל מקבלים את התורה!

אך יש להבין, מה היתה טענתם של אומות העולם, ומה משמעות תשובתו של הקדוש ברוך הוא אליהם?

סוחרים רבים יש בעולם. יש לך סוחר, שמסחרו קטן, הוא קונה דברים קטנים, כמו עטים, ומוכר אותם בריוח מועט, אם ירויח, על כל עט לא ירויח אלא פרוטה אחת. אבל זהו מסחרו. וכן להיפך, אם לא יצליח במסחרו, מה יפסיד? לא יפסיד אלא כמה פרוטות, כשווי הסחורה שלו. הפסד כזה, עוד "אפשר לבלוע", אין הדבר נורא כל כך אם יפסיד.

אך אם תשאל את האדם הזה, מדוע אתה מסתחר בדברים קטנים כל כך? לך וקנה באלפים, ירקות, תבואה, תמכור ותרויח הרבה! ישיב לך אותו אדם, נכון אדוני, אם ארויח, באמת יהיה זה ריוח גדול, אבל כנגד זה, אם אפסיד, אם מצב השוק לא יהיה טוב, אולי יהיה "מיתון" ואנשים לא יבואו לקנות, הרי אז, אוי ואבוי! ההפסד יהיה גדול מאד!

כן הדבר הזה. אומות העולם לא נצטוו אלא בשבע מצוות, ואלו מצוות שקל לשומרן, ובזכות המצוות הללו הגויים נזונים ומתפרנסים. פתאום באו ישראל, והם מקבלים שש מאות ושלוש עשרה מצוות! איזה מסחר גדול! לכן תמהו אומות העולם, מי זאת עולה מן המדבר? הרי יש יצר הרע בעולם, איך יוכלו ישראל לקבל עליהם מסחר גדול שכזה? הרי אם יפסידו, יהיה ההפסד נורא!

אבל, השיב להם ה' יתברך, אלה עם ישראל, יש להם את האבות הקדושים, זכות אבות, ודומה הדבר לאדם שבא לעשות מסחר גדול, ויש לו הורים עשירים, מיליונרים, והוא הולך בשמחה לעשות עסק גדול, מפני שהוא יודע, שגם אם יפסיד, יש לו הורים שיעמדו מאחריו, ימלאו את חסרונו. כך עם ישראל, יש להם את זכות אבותיהם, שתעמוד להם לכל הדורות, ולכן הם יכולים לקבל עליהם עול גדול כל כך!

עדיין עלינו לבאר, מה שנאמר "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", מה הכוונה בזה, שכאשר נקיים את המצוות, "ישמור" לנו ה' את הברית ואת החסד?

היה אדם נכבד אחד, שהיה עשיר גדול, ולעת זקנתו, נולד לו בן. כשהגיע זמן פטירתו, בנו, היה עדיין ילד קטן. חשב אדם זה בלבו, מה אעשה? אם אוריש את כל כספי לבני, הרי הוא יבזבז את כל כספו בשטויות, הוא הרי לא יודע דבר בטיב המסחר. לכן קרא אליו את אהובו, שהיה לו בית מסחר, וצוה עליו, שיעשה לו טובה, לאחר שיסתלק מן העולם, וכה יעשה: קח את בני, והעמד אותו בחנותך, בתור פקיד, ותשלם לו מידי חודש משכורת, ואל נא תספר לבני שיש לו כסף, אלא תהיה אתה "אפוטרופוס", (אחראי על כספי הירושה), שמור את הכסף אצלך, עד שתראה שבני חכם ונבון, מבין בטיב המסחר, ואז תתן לו.

לאחר שנפטר, לקח אותו אפוטרופוס את הילד, והתחיל להרגיל אותו לעבודה בבית המסחר, והיה מלמד אותו לאט לאט, ובכל חודש משלם לו משכורת כדי שיוכל לחיות ממנה. כאשר הגיע הילד לגיל שמונה עשרה, ראה אותו אדם אחד ואמר לו, איזה טיפש אתה! אביך הרי הניח לך עושר גדול, לך לאפוטרופוס ותתבע ממנו שיתן לך את כל הכסף!

בא הנער לפני האפוטרופוס, ואמר לו, אדוני, שמעתי שיש לי בידך סכום כסף גדול מירושת אבי! תן לי את הכסף! השיב לו האפוטרופוס בלשון רכה, ידידי, אני לא אעמוד בדרכך, ומתי שתרצה אתן לך את הכסף, אך לעת עתה, אתה עדיין צעיר לימים, ועוד לא בקי במסחר, יבואו רמאים ויגזלו ממך את כל כספך, לכן שמע בקולי, שב עמי עוד שנתיים - שלוש, תתרגל למסחר, ואז אתן לך את כל כספי הירושה.

כך עם ישראל, יש להם את הירושה שירשו מאברהם יצחק ויעקב, שהיו אהוביו של הקדוש ברוך הוא. הניחו אחריהם ירושה שנשבע להם ה' יתברך. כעת אומרים ישראל, ריבונו של עולם, תן לנו את הירושה! אומר להם ה' יתברך, אם תרצו, אתן לכם, אבל לא כדאי לכם, שמעו בקולי, העולם הזה, כולו הבל, לעת עתה אתן לכם פרנסה בעולם הזה, שתוכלו להתקיים, אבל את השכר הגדול, אתן לכם לעולם הבא, לעת עתה, "אשמור" לכם את הברית ואת החסד, אשמור לכם את הירושה!

אדם שמסגל לעצמו תורה, מצוות ומעשים טובים, אשרי חלקו! כשיעלה לעולם הבא, איזו קבלת פנים תהיה לו! איזו שמחה! "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ"! כשמגיע האדם לשם, הוא מתפלא, כל כך הרבה שכר מגיע לי? אומרים לו, כן, מגיע לך, בזכות התורה והמצוות ששמרת! אומר לעצמו, אח! חבל שלא עשיתי עוד. אדם יהיה בטוח, אמנם יש לנו שכר בזכות אבותינו, אבל השכר שהאדם מסגל לעצמו בכל התורה והמצוות, עומד לו לזכותו לחוד. זכות אבות לחוד, ושכר המצוות לחוד.

ולסיום, נאמר בהמשך, "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ". עלינו להתבונן, מה פשר השינוי בלשון, לא "ישימם" בך, "ונתנם" בכל שונאיך. מדוע אנו רואים לשון "שימה" ולשון "נתינה", ומהו ההבדל ביניהם?

רבותינו בגמרא במסכת מנחות אומרים, על הפסוק שעוסק במנחת הסוטה, "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא", ומסבירים רבותינו, שלגבי השמן נאמר "לא ישים", ולגבי הלבונה נאמר "לא יתן", ולשון "לא יתן", הכוונה נתינה חשובה, שיש בה לא פחות משיעור "כזית", ואם שם על המנחה שיעור "כזית" לבונה, עבר איסור מן התורה. אבל לגבי שמן שנאמר "לא ישים", אפילו אם שם טיפה אחת של שמן, כבר עבר איסור, כי לשון "שימה" משמע, אפילו כל שהוא, אפילו מעט מאד.

כך אומר הקדוש ברוך הוא, וכל מדוי מצרים הרעים, לא "ישימם" בך, אפילו שיעור מועט מאד, לא ישים על ישראל, אבל "ונתנם" בכל שונאיך, להם יתן חולי שיש בו שיעור משמעותי, כדי נתינה, שיהיה בו שיעור "בורא נפשות", כמו שצריך!

הרבה מחבב ה' את עמו ישראל, שם עליהם לב, לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ, אדם שעוסק בתורה ובמצוות, עליו נאמר, "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו", אשרי חלקו ומה נעים גורלו!

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

ישר כח על דבר התורה.
מצוין בדבר התורה: "רבותינו בגמרא במסכת מנחות אומרים, על הפסוק שעוסק במנחת הסוטה, "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא" "
רציתי לציין, לעניות דעתי, נראה כי פסוק זה מדבר על עניין האשם ואין אזכור לסוטה כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

נכון, זו טעות שלי כשערכתי את הדברים. זו מנחת חוטא ולא מנחת סוטה. במנחת סוטה נאמר לא יצוק עליה שמן. תבורך מפי עליון, שבת שלום,

שלום רב. יש לי שאלה: האם אני יכול ללמוד הלכות אם תפילין כשההלכות נמצאות במחשב? תודה רבה! כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

מותר. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה