הלכה ליום שלישי י"א אב תשפ"א 20 ביולי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתה

תוספת שביעית - שנת תשפ"א -תשפ"ב

השנה הבאה עלינו לטובה, שנת התשפ"ב, תהיה שנת השמיטה. ואף על פי שעדיין אין אנו עומדים בשנת השמיטה, מכל מקום עלינו לבאר דינים הנוגעים כבר לימים הללו.

שנת השמיטה מתחילה מיום ראש השנה הבא עלינו לטובה, ומסתיימת ברגע שנכנס ראש השנה של השנה שלאחריה. וכל דיני שמיטת הקרקעות, שנוגעת לעבודת האדמה ולפירות, נוהגים רק עם תחילת שנת השמיטה. (ודיני שמיטת כספים נוהגים בסיום השנה, לכן נבאר אותם אם ירצה ה' לקראת סוף השנה הבאה).

ומאחר ושנת השמיטה בפתח, כעת זהו הזמן שרגילים בהרבה מקומות בארץ ישראל (שבה נוהגים דיני השביעית בקרקעות), להכין את הגינות לקראת ראש השנה, על ידי שתילת צמחים שלא ידרשו פעולות שאסור לעשותן בשנת השמיטה. ופרט יש לשים לב בשנה זו, שיוצא לנו מאורע נדיר, ששנת השמיטה תהיה גם שנה מעוברת, כלומר, במשך שלוש עשרה חודשים תנהג שנת השמיטה.

הלכה למשה מסיני, שכל זמן שבית המקדש היה קיים, נאסרה עבודת האדמה שלושים יום קודם ראש השנה. וזהו דין "תוספת שביעית", שבזמנינו אינו נוהג אלא רגע קטן לפני כניסת ראש השנה.

ובכל זאת אסרו רבותינו גם בזמן הזה, לנטוע אילן פרי בתוך פחות מארבעים וארבעה ימים משנת השמיטה, כדי שלא יבואו לחשוד במי שנטע אילן בזמן כזה, שהוא נטע אותו בשנת השמיטה. (כי לגבי מנין שנות העורלה, מי שנטע אילן בזמן זה, נראה הדבר כאילו נטע אותו בשנת השמיטה ממש).

ולכן הרוצים לנטוע אילנות פרי בגינותיהם בימים הללו, יזהרו שלא לעשות כן אלא עד סוף השבוע הקרוב, עד ליום ט"ו באב (שיחול בשבת הקרובה). אלא אם כן מדובר בשתיל שיש סביבו גוש אדמה שתפוס היטב בשרשיו, והאדמה אינה מתפוררת בשעה שבאים לנטוע אותו, והעציץ שהיה האילן שתול בתוכו היה נקוב (שהיו חורים בקרקעיתו), שאילן כזה מותר לשתול עד סמוך לסיום השנה.

ונחלקו הפוסקים לגבי אילנות סרק, ושאר מיני עצים ופרחים, האם מותר לנטוע אותם סמוך לסיום השנה. שיש אומרים שאין לנטוע אותם אלא עד שבועיים לפני סיום השנה (יום ט"ו באלול), ויש מיקלים לגמרי עד סמוך לסוף השנה. (ויש בזה עוד שיטות). ונכון לחוש לדברי המחמירים בזה לכתחילה.

כל המלאכות שניתן לעשותן כבר עתה, ולא להמתין עד לשנת השמיטה, אף על פי שיתכן ויהיה אפשר להקל ולעשותן בשנת השמיטה, נכון יותר לעשותן כבר עכשיו. ולכן נכון מאד לנהוג כמו שכתבנו, להניח דישון בצורה שתספיק לצמחים עד סוף שנת השמיטה, וכן לגזום ולהדביר ולסדר את הגינה באופן שלא יעורר שאלות בשנת השמיטה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה