הלכה ליום שישי ח' תמוז תשפ"א 18 ביוני 2021

פרשת חקת

מתוך דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה, "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל".

את הפרה היו שוחטים ושורפים, ועם האפר שלה היו יכולים לטהר את הטמאים, את מי שנטמא בטומאת מת, וכך היו יכולים לקיים את כל מצוות התורה. להכנס לבית המקדש, להקריב קרבנות, לאכול קרבן פסח, וכן הרבה מצוות שאין לנו בזמן הזה, מפני שאין לנו אפר פרה אדומה.

אך מדוע צריך שתהיה הפרה "אדומה", "ג'ינג'ית"? מדוע דוקא אדומה? למה לא צבע אחר? אפילו אם יש שתי שערות שחורות, כבר הפרה פסולה, מדוע ככה? זו גזירה! חוקה! "זאת חוקת התורה", אמר הקדוש ברוך הוא: "חוקה חקקתי, וגזירה גזרתי, ואין אתה רשאי להרהר אחריה"!

כל המצוות שלנו, נחלקות לשנים. יש מצוות "שמעיות", ויש מצוות "שכליות". מצוות שמעיות, אלו המצוות שאילו לא נצטוינו בהן, לא היינו מקיימים אותן, כי אין אנו יודעים את הטעם, אלא שהם גזירה של הקדוש ברוך הוא, כמו מצוות שעטנז, שאם יש צמר ופשתן בבגד, אסור ללבוש אותו! משי ופשתן, מותר. כותנה וצמר, מותר. רק צמר ופשתן אסור! מדוע? זו גזירה, בלי טעם! וכזו היא מצוות פרה אדומה.

אבל יש מצוות שהן שכליות, מובנות בשכל, כמו מצוות כיבוד אב ואם, שנאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", וזו מצוה מובנת, שהרי כמה ההורים טרחו עבור בנם ובתם?! כמה טרחו עד שגידלו אותם?, בודאי כעת ראוי הדבר שיכבדו אותם. ואפילו אנשים שאינם יהודים, מקיימים את המצוה הזו, לא רק יהודים.

הגמרא אומרת: שאלו את רבי אליעזר הגדול, הוא רבי אליעזר בן הורקנוס, עד היכן מצוות כיבוד אב ואם? השיב להם, בואו ואספר לכם, שהיה גוי אחד באשקלון, ושמו דמא בן נתינא, שהיה גנרל חשוב בצבא, והיה לו תחביב, שהיה אוסף אצלו כל מיני מרגליות ואבנים יקרות, נופך, ספיר ויהלום, כל מיני אבנים מיוחדות, ולפעמים היה מוכר אותן, ומרויח.

בבית המקדש, היו לכהן הגדול אבנים שחקוקות בחושן, ואחת מהן, היה שם "ישפה", והיא האבן האחרונה בחושן, שהיא כנגד בנימין. ולמה דוקא אבן "ישפה"? כי בשעה שהגיע בנימין אל יוסף למצרים, יוסף הקדים וגילה לו שהוא באמת יוסף, אך אסר עליו לגלות זאת לאחים. וכאשר יצאו האחים ממצרים לשוב אל יעקב אביהם, ונמצא הגביע באמתחת בנימין, בנימין ידע שהכל משחק, הכל סתם, אך לא סיפר לאחיו דבר, אף על פי שהיה לו פה לדבר, שמר את הסוד ולא דיבר, לכן הוא נרמז באבן "ישפה", "יש פה", יש פה, אך לא מדבר!

והנה אירע פעם אחת, שהאבן הזו, אבן הישפה, נפלה מהחושן של הכהן הגדול, והרי על פי הדין, הכהן לא יכול לעבוד עבודה בבית המקדש בלי שיש לו את כל הבגדים בשלימות, אפילו אם חסרה אבן אחת, הכל פסול, הוא לא יכול לעבוד. לכן חיזרו וחיפשו חכמי ישראל אחר האבן הזו.

והנה נודע להם, שדמא בן נתינא, הגנרל, יש לו אבנים טובות. הגיעו לביתו, שאלו אותו, האם יש לך את האבן הזו, ישפה? השיב להם, כן כן, בודאי, יש לי את האבן! אמרו לו, וכמה תרצה עבורה? השיב להם, מאה אלף דולר! אמרו לו, בסדר, הראה לנו את האבן!

נכנס דמא לביתו, והנה הוא רואה את אביו השיכור ישן, כאשר רגליו מונחות על השלחן, ובמגירה שבשלחן, היתה מונחת המרגלית! ידע דמא, שאם הוא יקח את האבן, הוא יעיר את אביו, ומפני שהיה חרד כל כך על כבוד אביו, יצא אל חכמי ישראל, ואמר להם, אני מצטער, איני יכול כעת לתת לכם את האבן.

חשבו חכמי ישראל, שבודאי דמא חומד לעצמו עוד כסף, לכן אמרו לו, נשלם לך כפליים! מאתיים אלף דולר! השיב להם דמא, לא, אני מתנצל, לא יכול כעת! הוסיפו ואמרו, שלוש מאות אלף דולר! אך דמא בשלו! וכך נמשכו הדברים, עד שהציעו לדמא מליון דולר עבור האבן! אך הוא, בשלו, מתנצל ומתנצל!

הלכו חכמי ישראל לחפש את האבן במקום אחר. לאחר כמה דקות, התעורר אביו השיכור של דמא, מיהר דמא, לקח את האבן, ורץ אחרי חכמי ישראל. הגיע אליהם, ואמר, הנה, ראו את האבן! התבוננו בה החכמים, והסכימו, אכן, זו אבן הישפה! אמרו לדמא, בסדר, נשלם לך עבורה מליון דולר כפי שדיברנו. אמר להם, לא! את כבודו של אבי לא אמכור עבור שום כסף שבעולם, אמרתי מאה אלף דולר, אז תנו נא לי מאה אלף דולר! שמעו בקולו, נתנו לו מאה אלף דולר והלכו להם.

בתלמוד ירושלמי מסופר, שאמו של דמא בן נתינא היתה משובשת, משוגעת, יום אחד, בשעה שהיה דמא עומד כמפקד במסדר לפני אלף חיילים, הופיעה פתאום אמו, באה והחלה לחבוט בו עם הסנדל בידה, והוא לא השיב לה כלום! עד שהסנדל נשמט מידה ועף, רץ דמא, לקח את הסנדל והחזיר לאמו, שתמשיך להכות אותו! כל כך היה מהדר במצוות כיבוד הורים!

והגמרא אומרת, תראו! זה גוי, ואיך היה מכבד את אמא שלו! על אחת כמה וכמה היהודים שנצטוו בתורה לכבד את ההורים! כמה צריכים לכבד את ההורים! ובפרט שזו מצוה שכלית.

לשנה אחרת, שילם הקדוש ברוך הוא לדמא בן נתינא את שכרו בעולם הזה. היה לו לדמא, עדר של פרות, והנה נולדה לו בעדרו פרה אדומה, והיה דמא יודע שהיהודים רוצים פרה אדומה, לכן שמר עליה. ובעת ההיא הוצרכו חכמי ישראל לפרה אדומה, כי נגמר להם אפר הפרה הקודמת, והיו זקוקים לפרה נוספת.

באו חכמי ישראל לדמא בן נתינא, וביקשו ממנו את הפרה האדומה, שאלו אותו, כמה אתה רוצה עבורה? השיב להם, רק מה שהפסדתי עם האבן, תשע מאות אלף דולר, זה מה שאני מבקש. נתנו לו את הכסף, ולקחו את הפרה.

זה השכר שנתן ה' לדמא בן נתינא, "למען יטב לך והארכת ימים", למען יטב לך, בעולם הזה, והארכת ימים, בעולם הבא.

מדוע זכה דמא דוקא לשכר כזה? מדוע דוקא פרה אדומה? אלא שהיתה כאן נקודה של קטגוריא על ישראל, שהנה גוי מכבד כל כך את הוריו, ומי מתנהג כך? לכן נתן לו ה' פרה אדומה, שיבואו חכמי ישראל וישלמו עליה הון גדול כל כך, להראות את מסירותם של ישראל להשקיע גם במצוות השמעיות, אף על פי שאינן שכליות! הנה ראו כמה ישראל מדקדקים במצוות, שאפילו מצוה שאין בה טעם, הם משקיעים בה כל הון שבעולם! לכן התגלגל הדבר עד שקנו ממנו ישראל פרה אדומה.

אמר הקדוש ברוך הוא על מצוות פרה אדומה, "חוקה חקקתי וגזירה גזרתי ואין אתה רשאי להרהר אחריה", לכאורה, מהי הכפילות? מדוע "חוקה חקקתי" ו"גזירה גזרתי"?

פעם אחת, הוצרכו חכמי ישראל לפרה אדומה, כי עד זמנם נשחטו שמונה פרות, מימות משה רבינו, אך אז כבר הוצרכו לשחוט את הפרה התשיעית. (את הפרה העשירית יעשה לנו משיח צדקינו, כמו שכתוב, וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר, אך אז, היו צריכים את הפרה השמינית או התשיעית).

עד זמן הגמרא, עוד היו משתמשים באפר הפרה, והיו ישראל טהורים, וכשנהיה אנחנו טהורים, נוכל גם לאכול קרבן פסח, כשיבוא המשיח נזכה להטהר, ונאכל כולנו קרבן פסח! ואז גם נוכל לעלות להר הבית, ולהכנס לעזרה, ויהיו שייכים כל הדינים של בית המקדש.

בזמנינו אסור לעלות להר הבית. מדוע? מפני שאין אנו יודעים בדיוק, מהו הר הבית, ואיפה העזרה, וכן, יש עוד טעמים אחרים, שבגללם אסור לעלות להר, לכן מי שעולה לשם, יכול להתחייב בכרת, יש אנשים שחושבים שהם צדיקים, ועולים לשם, עושים "בלאגן" עם השוטרים, אך זה שיבוש, חושבים שזו מצוה? באמת זו עבירה גדולה! צריך לפרסם ברבים, אסור לעלות להר הבית! מי שעולה נכנס לעונש כרת!

והנה גוי אחד, היתה לו פרה אדומה. באו אליו חכמי ישראל, אמרו לו, שמענו שיש לך פרה ג'ינג'ית, השיב להם, נכון! בואו וראו! נכנסו חכמי ישראל, בדקו אותה, וראו שבאמת היא אדומה, ולא עלה עליה עול, היא כשרה למצוות פרה אדומה. שאלו אותו, כמה תבקש עליה? אמר להם, עשרת אלפים דולר!

הסכימו חכמי ישראל, אך הגוי השיב להם, לא כעת! תבואו מחר ותקבלו את הפרה שלכם! הלכו חכמי ישראל. אמר הגוי, שהיה שונא ישראל, לחברו, תראה איך אלו היהודים טפשים! הם רוצים את הפרה בשביל המצוות שלהם, לכן אני אקלקל להם, אני אעלה עול על הפרה, והיא תהיה פסולה, והם הרי לא יוכלו לדעת על כך, ותהיה להם פרה פסולה! ואמנם, לקח הגוי עול, והעלה על הפרה לכמה רגעים.

למחרת, שבו אליו חכמי ישראל, אמר להם, הנה, קחו את פרתכם ושלמו לי עבורה! אמרו לו, בסדר, רק נתבונן לרגע בפרה. התבוננו בה, וראו חכמי ישראל שעלה עליה עול. ואיך ידעו? כי סימנים מסר ה' בידיהם, כל פרה אדומה, עיניה ישרות, אך משעה שעלה עליה עול, עיניה מתבוננות, אחת למעלה ואחת למטה, כמו פוזלת. ועוד סימן יש, שפרה אדומה, יש לה שתי שערות סמוכות לקרניה, והן עומדות זקופות, אולם כאשר יעלה עליה עול, הן נשכבות. כך ידעו חכמים שהפרה פסולה, שעלה עליה עול.

מיד אמרו לו לגוי, אתה רוצה לרמות אותנו? הרי על הפרה הזו עלה עול! שמע זאת הגוי, טיפס לגג ביתו וזרק את עצמו ומת, וכל זה מרוב צערו על הכסף הרב שהפסיד מתוך שטות.

על זה אמר הקדוש ברוך הוא, "חוקה חקקתי", זה הסימן של העיניים, "גזירה גזרתי", זה הסימן בשערות, שאלו סימנים מיוחדים שהטביע ה' בבריאה הזו, בפרה, כדי שיזכו בה בני ישראל. 

בעזרת ה' נזכה, יבוא משיח צדקינו, יעשה לנו את כל הדברים הטובים האלה, לחיים טובים, ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, אמן.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

למה בדולרים, אם זה סיפור מהירושלמי, לא הבנתי? י"א תמוז תשפ"א / 21 ביוני 2021

כך היתה דרכו של מרן זצ"ל, שהיה ממחיש את הדברים במושגים המקובלים כיום. 

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה