הלכה ליום שישי י"ח סיון תשפ"ב 17 ביוני 2022

פרשת השבוע - פרשת שלח לך

מאמר מהרה"ג רבי דוד שאלתיאל שליט"א, חתן הרב החסיד המקובל רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל, עבור "הלכה יומית"

נאמר בפרשה השבוע, לאחר חטא המרגלים: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה', עֹלָה אוֹ זֶבַח לְפַלֵּא נֶדֶר, אוֹ בִנְדָבָה, אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ וכו'". כלומר, לאחר חטא המרגלים, ולאחר שהתבשרו ישראל על עונשם המר, שמעתה יהיה עליהם לנדוד במדבר ארבעים שנה, שבהם ימותו מרבית העם, התאבלו ישראל בצער נורא, ואז החל ה' יתברך לצוות אותם על הקרבנות.

לכאורה יש להקשות, מדוע ה' יתברך מצוה את משה ואת ישראל, מצוות שאינן שייכות אליהם בכלל? הלא ענין הקרבנות כלל לא היה רלונטי באותה השעה, שהרי ישראל עדיין לא הגיעו לארץ המובטחת, ואם כן, בעצם הזכרת המצוות הללו, יש כמו "זריית מלח על הפצעים", לצער את ישראל ולדכא אותם יותר ויותר, כאשר הם יודעים שמרביתם, לא יזכו לעלות לארץ ישראל. הדברים טעונים ביאור.

מובא בספר "תנא דבי אליהו", שבאותה השעה שנתבשרו ישראל על עונשם הנורא, שישארו למות במדבר, ולאחר שנאמר "וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד", אמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך ותרצה את עם ישראל העניים, שמרוב צער יוצא לבם מעליהם! אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם! במה ארצה אותם? אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך ותרצה אותם בדברי תורה, שנאמר "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".

אם נדייק בדברי ה"תנא דבי אליהו", נוכל לראות, שמפני מה צוה ה' את משה לתת עוד מצות לפני ישראל? מפני שהיו ישראל באבל גדול מאד, ורצה הקדוש ברוך הוא להוציאם מעצבונם, לכן אמר למשה, לך ולמד אותם תורה, הכנס אותם בעולמה של תורה ולעולם המצוות, ואף אם תלמד אותם מצוות שעלולות לצער אותם, בכל זאת הם יצאו מהעצבות שלהם! כך היא סגולת התורה, שהיא מכניסה שמחה בלבו של האדם, וכל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול דרך ארץ.

במסכת שמחות, מסופר אודות שמעון, בנו של רבי עקיבא, שחלה ונטה למות, ואף על פי כן לא ביטל רבי עקיבא מבית מדרשו, והמשיך להגות בתורה. כדי לדעת מה שלומו של בנו, שלח רבי עקיבא אנשים אחרים שילכו לראות מה שלומו. באו השלוחים ואמרו לו, כבד עליו חוליו, שלח אחריו פעם שנייה, באו ואמרו לו, גוסס הוא. שלח אחריו פעם נוספת עד שאמרו לו נשלם, כלומר שכבר נפטר. אמר להם, אחינו בית ישראל שמעו! עד עתה היינו חייבים בתלמוד תורה, מכאן ואילך אנו חייבים בכבודו של מת!

רבי עקיבא יושב ולומד בשעה שבנו גוסס, ואין לו בעולמו כלום מלבד מללון בעומקה של הלכה! ברור שאין זו מעלה שביד כל אדם להגיע אליה מיד, מדובר כאן במדרגה עצומה, הדורשת הכנה גדולה.

אך בכל זאת, על כל אדם לדעת, כי לפי מדרגתו, על ידי כח התורה, הוא מתמלא בעולם רוחני שמעצים אותו ומשרה שלום ושלוה עליו ועל סביבותיו. אני ראיתי במו עיני, את מרן קדושינו רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, בשעותיו הקשות, כמה שעות לפני פטירת יונתו תמתו הרבנית עליה השלום, והרב היה במצב רוח קשה מאד. אך מיד התאזר בעוז וישב לשקוד על תלמודו, ובין רגע נראה היה כאילו אין לו כל דאגה בלבו, ושלום לו ורוב שלוה, וכל זה בכח התורה שלמד והחיל על עצמו בעמלו במשך כל ימי חייו.

(ובספר אביר הרועים חלק שלישי מובא, שאמר מרן זצ"ל, שגם אשה שהיא בצער גדול, תהיה לה תועלת אם תעסוק בתורה, שהתורה משמחת את הנפש היהודית, ומרוממת את הנשמה, ולא נאמרו הדברים דוקא כלפי איש, אלא גם כלפי אשה).

אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום. אשרי אדם שזוכה לקבוע עתים לתורה, וללמוד כפי כחו כמה שיוכל בבית המדרש, יושב והוא שקוע בתורה, ועליו נאמר "כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'", יש לו חיים טובים בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה