הלכה ליום רביעי י"ג אדר ב תשפ"ב 16 במרץ 2022

תענית אסתר – לשתות לפני קריאת המגילה

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות.

בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם עמלק שעמד בתפילה ובתענית, וגבר ישראל. וה' יתברך אלוקי אבותינו שמע תחינתם וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון, וביום אשר שברו (חשבו) אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמש אלף איש, מלבד שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה, ולא נהרג אף אחד מישראל, כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. ולכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות ביום זה בכל שנה ושנה, זכר לנס שנעשה להם. וצום זה נקרא "תענית אסתר".

וכתב רבינו המאירי בספר בית הבחירה (תענית, יח.), שיש מי שאומר שתענית אסתר, היא תענית של שמחה, ואינה בכלל שאר התעניות שהם של צער. ויש חולקים בדבר.

מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר, שהרי אפילו מארבעה צומות הנזכרים במפורש בספר זכריה (ח, יט) הן פטורות מלהתענות חוץ מיום תשעה באב, וכל שכן שפטורות מתענית אסתר. וגם הרמ"א (רבי משה איסרלש) בשלחן ערוך (סימן תקמט סעיף א) כתב שהן פטורות מתענית אסתר. (ומה שמרן השלחן ערוך לא כתב דין זה, אין זה משום שהוא חולק על הרמ"א, אלא משום שמרן כבר פסק כן לגבי שאר התעניות, שהן חמורות יותר מתענית אסתר, שמעוברות ומניקות פטורות מלהתענות. וכל שכן בתענית אסתר. אבל הרמ"א הוצרך לכתוב את הדין הזה, לפי מנהג האשכנזים, שמעוברות ומניקות מתענות בשאר התעניות, אלא אם כן מצטערות הרבה, לכן כתב הרמ"א שעל כל פנים בתענית אסתר אין צורך להתענות).

ומעוברת שאמרו שפטורה להתענות, הכוונה לאשה שכבר עברו עליה שלשה חודשים להריונה. ומכל מקום אם היא סובלת ממיחושים והקאות, יכולה להקל גם בטרם מלאת שלושה חודשים להריונה, ובפרט לאחר ארבעים יום ליצירת הולד.

ומינקת שאמרו, אפילו אינה מינקת בפועל, כל שהיא תוך כ"ד חודשים (שנתיים) ללידתה, אם מרגישה חולשה יתירה יכולה להקל ואינה צריכה להתענות. אבל אם היא מרגישה ככל אשה בריאה, יש להחמיר שתתענה גם היא.

אסור לאכול לפני קריאת המגילה (שתהיה ברוב המקומות, הלילה, במוצאי התענית). ויש אומרים שאסור אפילו לטעום או לשתות מעט לפני קריאת המגילה. והמחמיר כדבריהם, תבוא עליו ברכה. אולם מעיקר הדין מותר לשתות או לאכול פרי וכדומה לפני קריאת המגילה, בפרט במקום צורך, כשאדם מרגיש חולשה יתירה לפני קריאת המגילה מחמת התענית.

וכמו כן הנשים שממתינות לשמיעת קריאת המגילה, אסור להן לאכול לפני קריאת המגילה, אך רשאיות לשתות או לאכול פירות, וכן יכולות להקל באכילת עוגה פחות משיעור כביצה (כחמישים גרם). ודין זה מבואר בספר חזון עובדיה על פורים (עמוד צה).

----------------------------

המלצה: בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים שם הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, להגדיל תורה ולהאדירה.

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט. או דרך "ביט" "BIT", לטלפון, 0507701562. תזכו למצוות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בר מצוה ביום י"ג באדר האם יש לבעל הבר מצוה לצום או כיון שצום תענית אסתר קל פטור כ"ח שבט תשפ"א / 10 בפברואר 2021

עליו להתענות, ויהי רצון שיגדל לתורה לחופה למצוות ולמעשים טובים,

האם ניתן להתגלח ביום תענית אסתר ? י"ד אדר ב תשע"ט / 21 במרץ 2019

מותר להתגלח ביום התענית.

מוהל כהן שהוא פטור מלצום בתענית אסתר, האם יכול לעלות לדוכן לברכת כהנים, או לעלות לתורה? י"א אדר תשע"ח / 26 בפברואר 2018

בשחרית עולה לדוכן (אבל לא במנחה). ואינו עולה לתורה.

למה תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי ולא לשישי?
כמו השנה שעשרה בטבת היה ביום שישי?
האם יש הבדל בין הצומות? י"ז אדר ב תשע"א / 23 במרץ 2011

שלום רב!
הטעם שהתענית לא הוקדמה ליום ששי, משום כבוד השבת, שיוכלו להתארגן לשבת מתוך שלוה ולא מתוך תענית.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה