הלכה ליום רביעי ט"ז אייר תשפ"ה 14 במאי 2025

ל"ג לעומר שחל בערב שבת

הזכרנו כבר, שנחלקו הפוסקים לגבי מנהגי האבלות שאנו נוהגים בימי ספירת העומר, האם יש לנהוג בהם עד ליום ל"ג לעומר, או עד ליום ל"ד לעומר. והספרדים, נוהגים כדברי מרן השלחן ערוך (בסימן תצג), שכל מנהגי האבלות נוהגים עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ואילו האשכנזים מיקלים בדין זה, ומיום ל"ג לעומר מפסיקים לנהוג במנהגי האבלות. (ויש בזה עוד מנהגים, ובפרט לענין תספורת, שהמקובלים נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות).

לפיכך, בכל שנה ושנה, אין הספרדים מיקלים בתספורת אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר. ובשנה זו, (שנת התשפ"ה), יחול יום ל"ג לעומר ביום שישי, ורק בשבת יחול יום ל"ד לעומר, (כי בליל שבת נספור ארבעה ושלושים יום לעומר). לפיכך היה על הספרדים להחמיר ולא להסתפר אלא עד אחרי השבת, (שהרי בשבת בודאי שאסור להסתפר מפני קדושת השבת).

אולם מרן השלחן ערוך כתב בזה בזו הלשון: "נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי רבי עקיבא) מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד לעומר בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג בערב שבת (ביום שישי), שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת".

כלומר, אף על פי שבדרך כלל הספרדים נמנעים מלהסתפר עד יום ל"ד לעומר, מכל מקום בשנה כזו, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, הרי אם לא נתיר לספרדים להסתפר ביום ל"ג לעומר, נמצא שיכנסו לשבת כשאינם מסופרים, ויסתפרו לאחר השבת. לכן בשנה כזו יש להקל בדבר גם לספרדים, והם רשאים להסתפר ביום שישי, שהוא יום ל"ג לעומר.

וענין כזה אירע לנו בשנת התשס"ח (2008), ואחר כך היה לנו כך בשנת תשפ"א (2021), שאז חל ערב פסח בשבת, ול"ג לעומר חל ביום שישי, כמו השנה. וכן יהיה בשנת התת"ה (2045). ובעזרת ה' נזכה ויבוא משיח צדקינו, ואז יחזרו לקבוע את הזמנים על פי הראיה לפני הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, וממילא התאריכים עלולים להשתנות.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (חזון עובדיה יום טוב, עמוד רסז), שאם השעה דחוקה ביום שישי, אפשר להקל להסתפר אפילו בליל יום שישי (מוצאי יום חמישי בלילה), וכן מותר לערוך נשואין לחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה בליל יום שישי, שהוא ליל ל"ג לעומר. וכפי מנהג האשכנזים בשאר השנים.

לכן לסיכום: השנה, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, מותר גם לספרדים להסתפר ביום שישי, ואם השעה דחוקה, אפשר להקל בזה אפילו בליל שישי. ולגבי שאר מנהגי האבלות, בלאו הכי ביום ל"ג לעומר מותרים בשמיעת שירים, וכן עושים בו קצת שמחה, ולא אומרים תחנון, וכפי הנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
האם ניתן לעשות צום יום שלם
ותענית דיבור ביחד
בבקשה
תבורכו
שרה ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

מותר לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה