הלכה ליום רביעי ט"ז אייר תשפ"ה 14 במאי 2025

ל"ג לעומר שחל בערב שבת

הזכרנו כבר, שנחלקו הפוסקים לגבי מנהגי האבלות שאנו נוהגים בימי ספירת העומר, האם יש לנהוג בהם עד ליום ל"ג לעומר, או עד ליום ל"ד לעומר. והספרדים, נוהגים כדברי מרן השלחן ערוך (בסימן תצג), שכל מנהגי האבלות נוהגים עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ואילו האשכנזים מיקלים בדין זה, ומיום ל"ג לעומר מפסיקים לנהוג במנהגי האבלות. (ויש בזה עוד מנהגים, ובפרט לענין תספורת, שהמקובלים נזהרים שלא להסתפר עד ערב חג השבועות).

לפיכך, בכל שנה ושנה, אין הספרדים מיקלים בתספורת אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר. ובשנה זו, (שנת התשפ"ה), יחול יום ל"ג לעומר ביום שישי, ורק בשבת יחול יום ל"ד לעומר, (כי בליל שבת נספור ארבעה ושלושים יום לעומר). לפיכך היה על הספרדים להחמיר ולא להסתפר אלא עד אחרי השבת, (שהרי בשבת בודאי שאסור להסתפר מפני קדושת השבת).

אולם מרן השלחן ערוך כתב בזה בזו הלשון: "נוהגים שלא להסתפר עד יום ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי רבי עקיבא) מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד לעומר בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג בערב שבת (ביום שישי), שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת".

כלומר, אף על פי שבדרך כלל הספרדים נמנעים מלהסתפר עד יום ל"ד לעומר, מכל מקום בשנה כזו, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, הרי אם לא נתיר לספרדים להסתפר ביום ל"ג לעומר, נמצא שיכנסו לשבת כשאינם מסופרים, ויסתפרו לאחר השבת. לכן בשנה כזו יש להקל בדבר גם לספרדים, והם רשאים להסתפר ביום שישי, שהוא יום ל"ג לעומר.

וענין כזה אירע לנו בשנת התשס"ח (2008), ואחר כך היה לנו כך בשנת תשפ"א (2021), שאז חל ערב פסח בשבת, ול"ג לעומר חל ביום שישי, כמו השנה. וכן יהיה בשנת התת"ה (2045). ובעזרת ה' נזכה ויבוא משיח צדקינו, ואז יחזרו לקבוע את הזמנים על פי הראיה לפני הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, וממילא התאריכים עלולים להשתנות.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (חזון עובדיה יום טוב, עמוד רסז), שאם השעה דחוקה ביום שישי, אפשר להקל להסתפר אפילו בליל יום שישי (מוצאי יום חמישי בלילה), וכן מותר לערוך נשואין לחתן שלא קיים מצוות פריה ורביה בליל יום שישי, שהוא ליל ל"ג לעומר. וכפי מנהג האשכנזים בשאר השנים.

לכן לסיכום: השנה, שיחול ל"ג לעומר ביום שישי, מותר גם לספרדים להסתפר ביום שישי, ואם השעה דחוקה, אפשר להקל בזה אפילו בליל שישי. ולגבי שאר מנהגי האבלות, בלאו הכי ביום ל"ג לעומר מותרים בשמיעת שירים, וכן עושים בו קצת שמחה, ולא אומרים תחנון, וכפי הנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב
האם ניתן לעשות צום יום שלם
ותענית דיבור ביחד
בבקשה
תבורכו
שרה ט"ז אייר תשפ"א / 28 באפריל 2021

מותר לעשות כן.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה