הלכה ליום שישי י"א אייר תשפ"א 23 באפריל 2021

פרשת השבוע - פרשת אחרי מות קדושים

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא את הציווי של ה' לישראל: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם". דהיינו, עם ישראל מצווה לקיים את כל המצוות של התורה, ועל ידי כך להתקדש, כמו שאנו אומרים בברכות "אשר קדשנו במצוותיו", שעל ידי כל מצוה שאדם עושה, הרי הוא מגביר את הרוח שבתוכו על הגוף, ובכך הוא מקדש את  עצמו.

שואל רבי יעקב מדובנא בספרו המגיד מדובנא על התורה, הציווי  להיות קדושים מובן, אך הסיבה שנותנת התורה, קדושים תהיו "כי קדוש אני ה' אלוהיכם", אינה מובנת, וכי אנו יכולים להתקדש ולהגיע לדרגה של קדושת ה', ומה שייך לומר קדושים תהיו כי קדוש אני ה', וכי אנו יכולים להגיע כביכול לדרגת קדושתו של בורא עולם, אם כן איך שייך להקביל את הציווי שעלינו להתקדש כביכול על מנת להגיע לדרגת קדושתו?

בכדי ליישב זאת, מביא המגיד מדובנא משל. משל לכפר נידח שחיו בו כפריים חקלאים רועי צאן ומגדלי בקר, ובין תושבי הכפר גר חקלאי ירא שמים, עשיר ובעל נכסים, שהייתה לו בת יחידה, מיוחדת בחכמה ביופי ובעושר, וכשהגיעה לפירקה, חיפש לה אביה חתן בן תורה וירא שמים. ראה אביה כי בכפר הזה לא ימצא את מבוקשו, קם ונסע לעיר הגדולה שהייתה בה ישיבה גדולה עם בחורי חמד שעוסקים בתורה יומם ולילה. ניגש לראש הישיבה ואמר לו, יש לי בת כלילת המעלות והיופי, ימצא לי כבודו בחור מהישיבה בעל מידות טובות, מוכשר וראוי, בעל שאיפות, אשר עדיו לגדולות, ואקח אותו לחתן, ואני מוכן שיבוא לכפר וילמד תורה יומם ולילה, עד שיהיה גדול בתורה, ואני מוכן לפרנסו ולכלכלו על חשבוני  5 שנים, עד שיסיים את מסכת לימודיו.
שמע זאת ראש הישיבה, ומיד הציע לו את הבחור הכי מתמיד והכי מיוחד בישיבה, אשר יושב ועוסק בתורה יומם ולילה, ללא הפסקה, ואשר בטוחים בו כי הוא יצא אחד מגדולי הדור בעתיד.
שמח הכפרי על החתן המפואר שנפל בחלקו, וחיש חתם על שטר תנאים ונקבע תאריך לעריכת חופה וקידושין. לאחר החופה שנערכה ברוב פאר והדר, קבלו הזוג הצעיר דירת מגורים מפוארת בכפר, והחתן הצעיר ישב ולמד תורה ללא הפסקה, חוץ מהפסקות לאוכל ושינה. ראה זאת אבי הכלה, והיה מאושר על הזכות שנפלה בחלקו, לקבל כזה חתן למדן וירא שמים. אלא שכעבור חצי שנה, באחד הימים כשיצא החתן ממקום לימודיו לביתו, נכנס לרגע לראות את עדרי הבקר והצאן, והדבר מצא חן בעיניו, ובהפסקת הצהרים היה נהנה מידי פעם לשבת בדשא עם הכבשים והעיזים, וליהנות מהאוויר הצח והצלול שבכפר ששכן למרגלות ההרים. אלא שהחתן ניגרר, ומידי יום הוסיף עוד זמן לטייל ולהתבטל על חשבון לימודיו, והדבר הפך לשיחת היום בכפר. שמע זאת הכפרי ומיד קרא לחתנו ואמר לו, הרי הבטחת שתלמד תורה ללא הפסקה, ומדוע אתה מתבטל? ענה לו חתנו, מה אתה מדבר? אני לומד כל בוקר שעתיים אחרי התפילה וזה יותר מכל אנשי הכפר אשר אינם פותחים ספר כלל, ואני יותר טוב מכולם! קצף חמיו ואמר לו, וכי לקחתי אותך לחתן ואתה סמוך על שולחני בגלל שאתה יותר טוב מכל אנשי הכפר שלי? הלא לקחתיך לחתן בגלל שאתה היית הכי מתמיד בישיבה שלך בעיר הגדולה, ולכן את היחס ללימודיך צריך להיות מקביל לחביריך בישיבה ולא לאנשי הכפר שלי! שמע זאת החתן וקיבל על עצמו לחזור ללמוד כפי שהיה.

הנמשל, הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו קדושים תהיו, תקיימו את מצוותי ותתקדשו. יבוא אדם מישראל ויאמר, מספיק לי במעט המצוות שאני עושה, שהרי ביחס לחברי או לשכני שהוא רשע גמור אני יותר טוב, ואני צדיק ממנו, אם כן די לי במעט שלי. על כך באה התורה ואומרת, קדושים תהיו,  "כי קדוש אני ה''! היחס  לקיום המצוות שלכם ולקדושה, לא יהיה ביחס כלפי קיום המצוות  של אדם פשוט מישראל, ואז תסתפקו במועט, אלא הקדושה תהיה תמיד ביחס לשאיפה להתקדש כמה שיותר, ולקיים את כל המצוות כדי שנתקדש בכל כוחנו ובכל יכולתנו, ונרגיש כמה שיותר קרוב לקדוש ברוך הוא, וזה יהיה על ידי קיום כל המצוות, בשאיפה לעשות כמה שיותר נחת רוח ליוצרינו, ולעשות רצון בוראינו.  אמן. 

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב. מותר לערוך שירים בלי לשמוע אותם? ועל הדרך, מימתי אפשר לשמוע שירים לפי הספרדים? תודה רבה ושבת שלום. י"א אייר תשפ"א / 23 באפריל 2021

מותר לערוך שירים. ומותר לשמוע מוזיקה מליל ל"ג לעומר. יום חמישי בלילה בשבוע הקרוב.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה