הלכה ליום שישי ד' אייר תשפ"א 16 באפריל 2021

פרשת השבוע - פרשת תזריע ומצורע – לשון הרע

מאת מערכת הלכה יומית

כתוב בפרשה: "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת, וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים". (ויקרא יג ב). כלומר, אדם שראה על בשרו נגע כל שהוא, היה בא אל הכהן, שיורה כיצד יש לנהוג.

רבותינו במדרש אמרו: "כיון ששמעו ישראל פרשת הנגעים, נתייראו (פחדו), אמר להם משה, אל תתיראו, אלו לעובדי אלילים, אבל אתם לאכול ולשתות ולשמוח, שנאמר "רבים מכאובים לרשע, והבוטח בה' חסד יסובבנהו". (תהילים לב, י).

יש להסביר את דברי המדרש כך: אמרו רבותינו במסכת ברכות (דף ה.) "יסורין ממרקין עוונותיו של אדם", כלומר, היסורין ממרקין עוונותיו, כמו הרופא שמנתח את החולה, שלמרות שהרפואה קשה לחולה, הרי היא לטובתו, כך במחלות הנפש, היסורין המה הניתוח שבאמצעותו מתרפאת הנפש. וזו כוונת הפסוק בתהילים, "רבים מכאובים לרשע", שהוא אינו מבין שהנגעים הם לתועלתו, אך "הבוטח בה' חסד יסובבנהו", שהבוטח בה', יודע כי מאיתו לא תצא שום רעה, והיסורין יסובבו לו חסד.

וזו כוונת המדרש, כיון ששמעו ישראל פרשת הנגעים, נתייראו פן יבואו עליהם ויצטערו מהם, אמר להם משה, אלו לרשעים, שהיסורין המה להם רק למכאוב, אבל אתם, לאכל ולשתות ולשמוח בהם, כי עליכם לקבל אותם באהבה, מפני שהם יסבו לכם רק טובה.

טעם הדבר שבא על האדם או על ביתו נגע צרעת, הוא מחמת איסור לשון הרע, וכמו שאמרו במסכת ערכין (טז.): "על שבעה דברין  הנגעים באים", ואחד מהם  - "על לשון הרע".

יש החושבים כי איסור לשון הרע הוא דוקא בדבר שקר, כגון שמעליל על חבירו עלילות דברים שאין בו, ומפרסם זאת. אך טעות בידם, כי אין זה "לשון הרע", אלא "הוצאת שם רע", ואילו איסור לשון הרע, הוא כאשר מספר דברי אמת על חבירו, ובכל זאת הדבר אסור בתכלית.

ושלושה ניזוקים מחטא לשון הרע: המספר, השומע, ומי שסיפרו עליו. 
אותו שסיפרו עליו ניזוק מלשונם הרעה, והמספר והשומע נענשים על חטאם בדיבור לשון הרע.

מספרים על הגאון החפץ חיים (שחיבורו המפורסם עוסק כולו בהלכות לשון הרע), שכאשר הגיע לגיל תשעים, ערך מסיבה בביתו, ותמהו עליו מקורביו, מדוע עושה לעצמו מסיבה כזאת גדולה, בהיותו בן תשעים. השיב להם, כי תמיד חשש הוא שאם יפטר מן העולם בלא אריכות ימים, ירננו אחריו בני אדם שהוא "נאה דורש ולא נאה מקיים", (שהוא רק דורש, אבל אינו מקיים את דרשתו) שהרי כתוב "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע", כלומר, אדם שומר את פיו מלשון הרע, זוכה לאריכות חיים. ולכן כאשר זכה לאריכות ימים, ערך מסיבה ושמח על כי נתקיים בו דברי הפסוק, ולא ירננו חס ושלום עליו ועל ספרו.

הדבר המרכזי שגורם לאדם שידבר לשון הרע על חבירו, הוא מפני שרואה  נגעי חברו ואינו רואה נגעי עצמו, כמו הגמל, שאינו רואה אלא את גיבנת חברו, ואינו יודע שאף הוא נושא גיבנת על גבו.

הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה רגיל לומר, כי האדם נברא עם שתי עיניים, כדי שבאחת יסתכל על חסרונותיו שלו, ובשניה על מעלותיו של חברו, אך בני אדם נוהגים להפך, בעין אחת מסתכלים על מעלותיהם שלהם, ובשניה על חסרונותיהם של חבריהם....

עד כמה גדול כחה של הלשון, צא ולמד ממה שאמרו במדרש תהלים (מזמור לט), "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני", מעשה היה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש מאוד, אמרו לו הרופאים, אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה ותשתה מחלבה ותתרפא, שלח אצל מלך שלמה בן דוד, מיד שלח שלמה וקרא לבניהו בן יהוידע, אמר לו כיצד נוכל למצוא חלב לביאה? אמר לו בניהו, תן לי עשרה עזים, הלך הוא ועבדי המלך לגוב האריות, והיתה שם לביאה אחת מינקת גוריה, יום ראשון עמד לו מרחוק והשליך לה אחת, ביום שני התקרב מעט והשליך אחרת, וכן בכל יום ויום, לסוף העשרה ימים נתקרב אצלה, עד שהיה משחק עמה, ולקח מחלבה והלך לו לדרכו, ונתנו את החלב לרופא המלך, כשהיה בדרך, ראה בחלומו את אבריו רבים זה עם זה, הרגליים אומרים אין בכל האיברים כמונו, שאם לא הלכנו לא היה הגוף יכול להביא את החלב, ענו הידים ואמרו, אין כמונו, שאם לא היינו ממשמשין לא היה יכול להביא מן החלב, העיניים אמרו, אנו למעלה מן הכל, שאם לא היינו מראים לו הדרך, לא היה נעשה כלום. ענה הלב ואמר אני למעלה מכם, שאם לא נתתי העצה, לא הועלתם כלום. ענתה הלשון ואמרה, אני טובה מכם, שאם לא הדיבור מה הייתם עושים? ענו כל האיברים והשיבו ללשון, איך לא יראת להדמות אלינו, ואת יושבת במקום חושך ואפילה, ואין בך אפילו עצם כשאר האיברים! אמרה להם הלשון, היום תאמרו שאני שולטת בכם!

כשניעור משנתו, שמר את החלום בלבו והלך לדרכו, נכנס אצל המלך, ואמר לו, הא לך חלב כלבא שבקשנו בשבילך ותשתה! מיד קצף המלך עליו וצוה לתלותו, שככה זילזל במלך, (שהביא לו חלב של כלבה, במקום חלב לביאה). כשהמתין לקראת מותו, חלם שוב, וכל איבריו רועדים, אמרה להם הלשון, הלא אמרתי לכם היום שאין בכם ממש, אם אני מצילה אתכם תודו לי שאני שולטת עליכם? אמרו לה, כן! כשהתעורר, מיד אמר לתולים אותו, השיבוני אל המלך, השיבוהו אל המלך, אמר לו למה ציוית לתלותי? אמר לו, מפני שהבאת לי חלב כלבתא. אמר לו, אצלינו קוראים ללביאה כלבתא, וזה חלב לביאה. לקח ממנו המלך, שתה ונתרפא, ופטרו אותו לשלום. אמרו לה האיברים, עכשיו אנו מודים לך, שאת שולטת על כל האיברים, וזה שאמר שלמה המלך (משלי יח כא) "מות וחיים ביד הלשון".

אשרי אדם שאינו מדבר דברי לשון הרע. 

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב שבת שלום.
בהלכה יומית לעש"ק "תזריע מצורע" , ציינתם "הבוטח בה' חסד יסובבנהו", בעוד בתהילים (לב, י), כתוב "יסובבנו".
גם בסוף תפילת ריבונו של עולם לשלוש רגלים מצוין "יסובבנהו".
מה הסיבה לשינוי. ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

הסיבה לשינוי היא טעות סופר. וצריך לומר יסובבנו. תבורך,

דברי מוסר אלה הם גם דברי תורה, גדולים רבים עסקו בכך. האם הם ביטלו תורה בעצם עיסוקם? למדנו הלכה כבדרך סיפור. ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

תבורך מפי עליון, חזקו ואמצו,

שלום
זה בסדר גמור שיש גם דברי מוסר.
אדרבה.
חזק ואמץ ! ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

תבורך מפי עליון,

שלום רב, מתי יסתיימו כל הסיפורי אגדות ויתחילו שוב ההלכות כמו בעבר? מרגיש כמו ביטול תורה. או שהאתר הפך במקום הלכה יומית - להיות סיפורי מוסר - לדאבון לב כולנו ? ד' אייר תשפ"א / 16 באפריל 2021

ביום שני הקרוב בעזרת ה' נחזור ללימוד הלכה.

מרן זצ"ל, הוא זה שאמר לי לפרסם בתקופה כזו דברי מוסר, ואמר לי שאין זה ביטול תורה, כי יש צורך גם בזה. גם אני סברתי כמו שכבודו מעיר, אבל מרן זצ"ל העמידנו בקרן אורה. תבורך מפי עליון,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה