בימים האחרונים ביארנו, כיצד ניתן לערוך את סעודות השבת השנה (תשפ"ה), באופן שאין בו שום חשש, ועל הצד היותר טוב, וביארנו שהנכון הוא, שיעשה כל אדם את סעודת יום השבת במצה מבושלת, שהיא מצה שהושרתה במרק וכדומה כמו שביארנו, או במצה מטוגנת.
וכן הדין לגבי סעודה שלישית, (שהיא הסעודה שעושים בשבת בצהרים), שראוי לעשותה במצה מבושלת. אך יש להקדים את הסעודה השלישית, ולעשותה לפני סוף השעה התשיעית מהיום, (בערך בשעה שתים ושלושים אחר הצהרים), כדי שיוכלו לאכול את המצה בלילה לתיאבון, שהרי אם יאכלו סעודה ממש בשעה מאוחרת יותר, לא יוכלו לאכול בלילה כפי הצורך.
ואם התאחרו לעשות סעודה שלישית, יוכלו בדיעבד לעשותה אפילו לאחר מכן, ובלבד שלא יאכלו מהפת (שהיא המצה המבושלת), יותר משיעור כ"ביצה", (כחמישים גרם). ואם רוצים לקיים סעודה שלישית במצה עשירה, (למנהג הספרדים), יכולים לאכול אפילו יותר משיעור כביצה, ויברכו עליה "מזונות" ו"על המחיה".
ובכל מקרה לא ניתן לסעוד סעודה שלישית בחמץ, שהרי כבר אסור לאכול חמץ, וכן אסור לאכול מצה, כיון שכל היום אסור לאכול מצה, כדי שיאכלו את המצה בלילה לתיאבון.
האם המצה היא מוקצה?
מכיון שאסור לאכול מצה בערב פסח, ובשנה זו (תשפ"ה) ערב פסח חל בשבת, לכן, גם אסור לטלטל בשבת זו את המצות, משום איסור "מוקצה". ואם מניחים על גבי המצה איזה מאכל שמותר לאוכלו בערב פסח, כגון חסה, מותר לטלטל את המצה עם החסה.
במה דברים אמורים? במצה שמורה המיוחדת לליל פסח לצאת בה ידי חובה, שאנשים מקפידים שלא לתת ממנה לתינוקות לפני פסח, אבל מצה רגילה שמותרת באכילה בערב פסח לילדים קטנים שאינם מבינים את סיפור יציאת מצרים, מותרת בטלטול, שהרי לילדים מותר לאוכלה, וכן מותר לצרף אותה ל"לחם משנה".
