הלכה ליום שישי כ"ח אדר תשפ"א 12 במרץ 2021

פרשת השבוע - פרשיות ויקהל פקודי - יוזמה ושאיפה

מאמרו השבועי של הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

השבת, נקרא על מלאכת המשכן, וכפי שאומרת התורה: "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ ". (שמות לה, כא).

על פסוק זה, כותב הרמב"ן: "על החכמים העושים במלאכה יאמר כן, כי לא מצינו במתנדבים "נשיאות לב" אלא "נדבת לב", והעניין ב"נשיאות לב", כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד, או מי שאימן בהם ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה', לומר אני אעשה כל אשר אדוני דובר".

כלומר, רבינו הרמב"ן התקשה, איך כל מי שנשאו לבו והיה חפץ במלאכה, עשה את מלאכת הקודש? הרי מדובר  במלאכה עדינה, בזהב וכסף ובנחושת, בעיסוק באבני החושן שהיו בהם נופך ספיר ויהלום, שאפילו העוסקים במלאכה זו דרך קבע היו צריכים התמחות מיוחדת למלאכת המשכן, שכן מדובר במעשה חושב ומעשה רוקם, ואיך יתכן שיבואו אנשים שעסקו כל ימיהם במלאכה גסה של בניין בחומר ובלבנים במצרים, וייהפכו בן רגע למומחים במלאכה עדינה של צורפות בזהב כסף ויהלומים, ללא כל ניסיון, ללא לימוד כל שהוא במלאכה עדינה זו, עד שהתורה אומרת כל מי שנשאו לבו למלאכה קיבל את מלאכת עבודת הקודש??

על שאלה זו עונה הרמב"ן כך, בדברים רוחניים, ההצלחה לא תלויה בניסיון או בקורסים, אלא ביוזמה ושאיפה. אותם אנשים מבני ישראל, שעד  לפני רגע היו עסוקים במלאכת כפיים קשה וגסה של חומר ולבנים, ועכשיו במלאכת המשכן, תפסו יוזמה ובאו למשה ואמרו "אנו רוצים לעסוק גם במלאכת הקודש, ונעשה ככל שאדוני דובר", זוהי "נשיאות לב" עליה מדברת התורה, "כל אשר נשאו לבו", דהיינו יוזמה ושאיפה לעסוק במלאכת הקודש.

מייד הם זכו לסייעתא דשמיא להצליח גם במלאכה עדינה של צורפות בזהב כסף ונחושת, אבני שוהם ואבני מילואים, וכפי שמעידה התורה: "מלא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש ואורג" (שמות לה, לה). וכן בפסוק "ויעש בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש לכל אשר ציווה ה'". (שמות לו, א).

פעמים רבות אנו חושבים מי אני? מה כוחי? האוכל אי פעם להתרומם לגבהים רוחניים? לעלות לפסגות גבוהות בעבודת ה'? אין לי ידיעות מספיקות, אין לי ניסיון מספיק!

באה פרשה זו ומלמדת אותנו, אם אך נרצה להיות בעלי יוזמה ושאיפה, ונאמר לקדוש ברוך הוא "אנו נעשה ככל אשר אדוני דובר", נקבל מיד כוחות גדולים ממרום, סיוע ועזרה, חכמה בינה ודעת, וסייעתא דשמיא להעפיל גבוה גבוה ממדרגה נמוכה של חומר ולבנים לדרגה של עוסקים במלאכת הקודש.

מכאן למד הגאון רבי ירוחם ממיר בספרו דעת תורה, את כוחה של יוזמה ושאיפה בעבודת ה', ועובדה היא, כי אדם חסר יוזמה לא יצליח בדרך כלל, ומי שהוא בעל יוזמה, אפשר לומר עליו כי הוא מהאנשים האוצרים בקרבם גדלות.

את כוחה של יוזמה, ראינו גם בספר משלי בדברי שלמה המלך: "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם", (משלי ו, ו). ובמדרש רבה (דברים ה, ב), אמרו: מה ראה שלמה המלך ללמוד מן הנמלה? נמלה זו, יש לה בבית שלוש קומות, אינה כונסת בעליון, מחשש לדלף ורטיבות, אינה כונסת בתחתון, מפני הלחות, אלא כונסת באמצעי, ואינה חיה אלא שישה חודשים, וכל מאכלה בימי חייה חיטה וחצי, והולכת בקיץ ואוספת חיטים שעורים ועדשים וכל מה שמוצאת. ולמה היא עושה כן? הרי מספיק לה חיטה וחצי לכל ימי חייה? שאומרת הנמלה, שמא הקדוש ברוך הוא יוסיף לה חיים ויהיה לה אוכל מוכן לאכול.

הנמלה למעשה חיה שישה חודשים, אוכלת חיטה וחצי, ובכל זאת, היא יוזמת פעילות העולה עשרות מונים על הצריכה השוטפת האמיתית שלה, וזאת מתוך שאיפה שהקדוש ברוך הוא יאריך ימיה ושנותיה. שאיפה הנותנת לה יוזמה של זריזות ופעילות עניפה וברוכה של אגירת מזון הרבה יותר המציאות, ובכך מהווה דוגמא חיה לאדם העצל.

נשתדל כולנו להיות בעלי נשיאות לב של יוזמה ושאיפה, ולהיות שותפים במלאכת עבודת הקודש.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה