תשובה: שאלה זו נוגעת להלכות מעונן ומכשף אשר פרטיהם רבים ולא נוכל לגעת כעת בכולם, אך נעלה את הנושא בקצרה מכיון שהוא שייך מאד בזמנינו.
נאמר בתורתינו הקדושה (דברים יח), "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, מעונן ומנחש ומכשף". ובגמרא במסכת סנהדרין (דף סה:) תנו רבנן, מעונן, רבי עקיבא אומר זה המחשב עיתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח (לעשות עסק) מחמת שטוען כי באותם הזמנים המזל הוא טוב או רע וכן כל כיוצא בזה. (ופירש רש"י, לשון מעונן, כמו בעל עונות שמבחין בעונה ואומר היום יפה לצאת לדרך.)
וכך פסק רבינו הרמב"ם, איזהו מעונן, אלו נותני עיתים שאומרים באצטגנינות (אסטרולוגיא) יום פלוני טוב, יום פלוני רע וכו'. וכן פסק מרן השלחן ערוך (יו"ד סימן קעט), האומר אל תתחיל לגבות ממני, שחרית הוא, מוצאי שבת הוא, מוצאי ראש חודש הוא (שחושב שאותם זמנים אינם טובים לאותו עניין) אסור.ומכאן יש להקשות, אם כן איך קבעו חז"ל (כמו שכתבנו בהלכה הקודמת) לגבי משפטו של ישראל כנגד גוי, שלא יצליח באב, שמזלו קשה לישראל, ויצליח באדר שמזלו טוב לישראל, והלא יש בזה איסור משום מעונן, כמו שפסקו הרמב"ם ומרן בשלחן ערוך.
ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב ליישב, על פי מה שכתב הריטב"א (שהובאו דבריו בהלכה הקודמת), שאף שאין מזל לישראל, מכל מקום נגזר עליהם שבחודש אדר יטב להם, נמצא אם כן שמה שאמרו רבותינו לענין חודש אדר וחודש אב, זהו בכלל האמונה שהדבר הוא על ידי השגחה מן השמים, ואינו שייך למזלות ולאסטרולוגיא כלל. וכן כתב הגאון המופלא רבינו שלמה אליעזר אלפנדארי זצ"ל.
וביאור הדבר, שאין איסור במה שיאמין אדם שזמן מסוים טוב יותר לאיזה דבר, אלא אם מאמין כן מפני שחושב שיש באותו זמן ענין מיוחד מצד עצמו ומצד מזלו, אבל אם כבר נגזרה גזירה לאיזה זמן, ובא נביא מאת ה' ומודיעו על כך, בודאי שאין בזה חשש כלל, שהרי זה דומה למי שיבא אדם ויזהירו שלא ילך במקום פלוני בזמן מסויים מפני שיש שם סכנה בטחונית, הרי הדבר פשוט שאין בזה חשש איסור כלל ועיקר, וכמו כן לענין חודש אדר וחודש אב, שאין אנו סבורים שיש באלו הזמנים איזו משמעות מצד עצמם, רק אנו יודעים כי כך עלה במחשבה לפני ה' יתברך, שבאותם הימים יארע כך וכך לישראל, כי רבותינו בגדולתם גילו לנו רז זה, שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר, ושעלולות גזירות קשות לבא חלילה על ישראל בחודש אב, כשם שאנו יודעים מפי רבותינו שביום ראש השנה דן השם יתברך את כל באי עולם כבני מרון, ולכן אנו עומדים לפניו בתפילה, ובודאי שבזה אין חשש איסור כלל. מה שאין כן אלה האסטרולוגים, החולמים והמנחשים, וכן שאר המגידים והמכשפים המתקראים "מקובלים", המצויים למרבה הצער גם בזמנינו, כולם קובעים כי כך וכך יהיה בתאריך זה וזה, מפני שהם מאמינים שעל פי תנועת הגלגלים והמזלות נקבע מזלו של האדם. אבל אנו בני ישראל, אין לנו חלק ונחלה בהבלים אלו, ואסרה לנו התורה ללכת לדרוש אצלם.
ובדרך אגב בהקשר לזה יש לציין את דברי רבינו יונה גרונדי שכתב, שיש אנשים ונשים שכששומעים עורב קורא, אומרים שבאה ח"ו גזירה לא טובה, וכן על זה הדרך הם מלאים אמונות טפלות, ובפיהם טענה רצינית, כי כך באמת הם רואים, שכך הם הדברים, ובכל עת שהעורב קורא, אחר כך באה בשורה לא טובה וכיוצא בזה, ואינם יודעים שדווקא בגלל אמונתם המשובשת, השטן עומד עליהם לשטנם וגורם להם רעה כדבריהם כדי שימשיכו להאמין להבלים כאלה. עד כאן. ונאים הדברים לפרסמם גם בזמנינו, כי יש אנשים שתחת אשר יראו מאת ה', הם יראים את הקפידות והחרמות והעין הרע והכשופים, ודורשים אצל מגלי עתידות ויודעי רפואות אליל ושאר ירקות כדת מה לעשות, ובזה הם דוחים את נפשם מהעולם הזה ומהעולם הבא, כי הם משקיעים את כל כוחותיהם הרוחניים בדברי הבל שמכניסים בעולם אלו השוטים שחלקם אף קרואים רבנים ומקובלים, ומראים הדברים כאילו כך היא דרכה של תורה, ובודאי שאין הדבר כן, ויש להרחיק מהם מאד, והיה ראוי גם לרחקם מכרם ה', שלא יטעו ההמון אחריהם. אלא שבעוונות הרבים אין בידינו להעמיד הדת על תילה, עד שתרום קרן התורה וילכו כל בית ישראל בדרך הישר והטוב.
