הלכה ליום שישי ט"ז שבט תשפ"א 29 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה.

כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שבקשו, ואין בכוונתם לשוב למצרים, מיד לקח את צבאו לרדוף אחרי בני ישראל, וכדברי הפסוק: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. (שמות יד ז).

פרעה וצבאו מתקרבים, ובני ישראל צועקים אל ה', כאשר לפניהם הים ומאחוריהם צבאות מצרים, ואז הקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו! (שמות, יד, טו).

רש"י הקדוש, מביא בפירושו את דברי המדרש: "למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונים בצרה".

רבינו האור החיים הקדוש, בפירושו על פסוק זה, עומד על השאלה, מדוע הקדוש ברוך הוא אומר למשה, "מה תצעק אלי", וכי למי יצעק אם לא לה' אלהיו? ובפרט בעת צרה כזו, כמו שנאמר "מן המיצר קראתי יה", ואם הקדוש ברוך הוא מעיר לו על כך שהוא מאריך בתפילה, כפי שפירש רש"י, הרי כל עוד שתפילתו לא נענתה, עליו להמשיך בתפילה! ואם כן, מה פשר הדבר "מה תצעק אלי"?

ופה מחדש לנו האור החיים הקדוש, יסוד עצום ופתרון אמיתי לאדם שנמצא בעת צרה. וזו לשונו של רבינו האור החיים:

"אכן, יתבאר על פי מאמר חז"ל, שישראל היו נתונים בדין, שהיה אומר המקטרג לפני ה', מה אלו עובדי עבודה זרה - אף אלו עובדי עבודה זרה! שאף ישראל היו עובדי עבודה זרה במצרים. ודבר ידוע הוא, כי כוח הרחמים תלוי במעשים טובים, ואם חסרים מעשים טובים, לא תוכל מדת הרחמים להתעורר. והנה, כשראה הקדוש ברוך הוא כי קטרגה מידת הדין על ישראל, חפץ הקדוש ברוך הוא להצדיק את ישראל, אבל לא היה כוח במדת הרחמים, כי לא היו לישראל די מעשים טובים, על כן אמר למשה, מה תצעק אלי, כלומר, כי אין הדבר תלוי בידי, כי אני חפץ לעשות נס, אך מאחר והם אינם ראויים, מדת הדין מונעת, לכן, דבר אל בני ישראל, כלומר, זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל, ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיקרע, על סמך הביטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות כך תתגבר מידת הרחמים ובאמצעות מעשה הטוב נעשה להם נס".

כלומר, כדי לעורר את מידת הרחמים, היה על ישראל לעשות מעשה! להכנס לים, באמונה שלימה שה' יעשה נס, ואז נקרע להם הים!

כאן לימד אותנו אור החיים הקדוש, כי בעת שהאדם נמצא בצרה ומצוקה, ומידת הדין גוברת על מידת הרחמים, לא מספיקה אז רק תפילה וצעקה, אלא יש צורך מיידי להוסיף מצוות ומעשים טובים בפועל כדי לתת כוח למידת הרחמים להתגבר על מידת הדין, ואז זוכה האדם לישועות ניסים ונפלאות, כפי שלמדנו מפירושו זה של אור החיים הקדוש, שהקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? זה לא זמן להאריך בתפילה! אלא יש לעשות מעשים בפועל של אמונה ובטחון, ועל ידי זה זכו כל ישראל לנס קריעת ים סוף.

וכן היה מרן זצ"ל רגיל לומר, שכאשר עמדו בני ישראל על שפת הים, היו בתוכם מי שאמרו שכדאי לחזור למצרים, והיו שאמרו שכדאי להלחם, והיו שאמרו שכדאי לנוס למקום אחר, היו כמה וכמה אפשרויות, ורק על אפשרות אחת אף אחד לא חשב, והיא האפשרות הטובה ביותר, שהים פשוט יקרע לגזרים! כאשר מקוים לה', ומאמינים בכל לב בישועתו, יכולים באמת לראות ולזכות בישועתו!
ישמע חכם ויוסף לקח!

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה