הלכה ליום שישי ט"ז שבט תשפ"א 29 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה.

כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שבקשו, ואין בכוונתם לשוב למצרים, מיד לקח את צבאו לרדוף אחרי בני ישראל, וכדברי הפסוק: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה. (שמות יד ז).

פרעה וצבאו מתקרבים, ובני ישראל צועקים אל ה', כאשר לפניהם הים ומאחוריהם צבאות מצרים, ואז הקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו! (שמות, יד, טו).

רש"י הקדוש, מביא בפירושו את דברי המדרש: "למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לא עת עתה להאריך בתפילה, שישראל נתונים בצרה".

רבינו האור החיים הקדוש, בפירושו על פסוק זה, עומד על השאלה, מדוע הקדוש ברוך הוא אומר למשה, "מה תצעק אלי", וכי למי יצעק אם לא לה' אלהיו? ובפרט בעת צרה כזו, כמו שנאמר "מן המיצר קראתי יה", ואם הקדוש ברוך הוא מעיר לו על כך שהוא מאריך בתפילה, כפי שפירש רש"י, הרי כל עוד שתפילתו לא נענתה, עליו להמשיך בתפילה! ואם כן, מה פשר הדבר "מה תצעק אלי"?

ופה מחדש לנו האור החיים הקדוש, יסוד עצום ופתרון אמיתי לאדם שנמצא בעת צרה. וזו לשונו של רבינו האור החיים:

"אכן, יתבאר על פי מאמר חז"ל, שישראל היו נתונים בדין, שהיה אומר המקטרג לפני ה', מה אלו עובדי עבודה זרה - אף אלו עובדי עבודה זרה! שאף ישראל היו עובדי עבודה זרה במצרים. ודבר ידוע הוא, כי כוח הרחמים תלוי במעשים טובים, ואם חסרים מעשים טובים, לא תוכל מדת הרחמים להתעורר. והנה, כשראה הקדוש ברוך הוא כי קטרגה מידת הדין על ישראל, חפץ הקדוש ברוך הוא להצדיק את ישראל, אבל לא היה כוח במדת הרחמים, כי לא היו לישראל די מעשים טובים, על כן אמר למשה, מה תצעק אלי, כלומר, כי אין הדבר תלוי בידי, כי אני חפץ לעשות נס, אך מאחר והם אינם ראויים, מדת הדין מונעת, לכן, דבר אל בני ישראל, כלומר, זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים, דבר אל בני ישראל, ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיקרע, על סמך הביטחון כי אני אעשה להם נס, ובאמצעות כך תתגבר מידת הרחמים ובאמצעות מעשה הטוב נעשה להם נס".

כלומר, כדי לעורר את מידת הרחמים, היה על ישראל לעשות מעשה! להכנס לים, באמונה שלימה שה' יעשה נס, ואז נקרע להם הים!

כאן לימד אותנו אור החיים הקדוש, כי בעת שהאדם נמצא בצרה ומצוקה, ומידת הדין גוברת על מידת הרחמים, לא מספיקה אז רק תפילה וצעקה, אלא יש צורך מיידי להוסיף מצוות ומעשים טובים בפועל כדי לתת כוח למידת הרחמים להתגבר על מידת הדין, ואז זוכה האדם לישועות ניסים ונפלאות, כפי שלמדנו מפירושו זה של אור החיים הקדוש, שהקדוש ברוך הוא אומר למשה, מה תצעק אלי? זה לא זמן להאריך בתפילה! אלא יש לעשות מעשים בפועל של אמונה ובטחון, ועל ידי זה זכו כל ישראל לנס קריעת ים סוף.

וכן היה מרן זצ"ל רגיל לומר, שכאשר עמדו בני ישראל על שפת הים, היו בתוכם מי שאמרו שכדאי לחזור למצרים, והיו שאמרו שכדאי להלחם, והיו שאמרו שכדאי לנוס למקום אחר, היו כמה וכמה אפשרויות, ורק על אפשרות אחת אף אחד לא חשב, והיא האפשרות הטובה ביותר, שהים פשוט יקרע לגזרים! כאשר מקוים לה', ומאמינים בכל לב בישועתו, יכולים באמת לראות ולזכות בישועתו!
ישמע חכם ויוסף לקח!

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה