הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"א 20 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

שהיום יום השנה התשיעית לפטירתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

כבוד הפת

שאלה: מנהגינו, שבשבת, בעל הבית בוצע מהפת, ומאחר וסביב השלחן ישנם הרבה מסובים, כאשר בעל הבית מחלק את הפת, הוא זורק חתיכה לכל אחד ואחד מהמסובים. האם מנהג זה נכון על פי ההלכה?

תשובה: מבואר במסכת ברכות (דף מו.), שבענין הברכה על הפת (הלחם) בשבת, אין לכבד אחד מהמסובים, אלא בעל הבית בוצע בעצמו מהפת, ומחלק לבני הבית. והטעם הפשוט לכך, הוא כדי שיבצע בעין יפה. שיחלק לכל אחד מהמסובים חתיכה נאה מהפת, כמו שיעור "כזית". (ועל פי הקבלה יש טעם סוד בדבר, כמו שכתב בזהר הקדוש פרשת עקב). ולכן מה שנהגתם שבעל הבית בוצע מהפת, ומחלק לכל אחד חתיכה, הוא מנהג נכון, וכן נוהגים בכל תפוצות ישראל.

ולגבי מנהגכם שבעל הבית זורק חתיכת פת לכל אחד מהמסובים. באמת שיש לדון בזה. כי התוספות (ברכות נ:) כתבו, שזריקת פת אסורה, אפילו במקרה שהפת לא מתקלקלת כאשר זורקים אותה. משום שלגבי פת יש חומרא מיוחדת, שיש לנהוג בה בכבוד, וזריקתה נחשבת כמנהג בזיון בפת, ולכן כתבו לאסור זריקת פת בכל מקרה. וכדברי התוספות כתבו עוד רבים מרבותינו הראשונים.

ואמנם הרשב"א כתב בשם רבינו האי גאון להקל בזריקת הפת, כאשר היא אינה מתקלקלת, כשם שמותר לזרוק מאכלים אחרים כשהם אינם מתקלקלים. (ולדוגמא, מותר לזרוק סוכריות עטופות לכבוד החתן והכלה). ואין בזה חשש משום ביזוי הפת.

ולמעשה, כתב מרן השלחן ערוך (סימן קעא), שאסור לזרוק פת ממקום למקום. ואפילו אם אינו זורק את הפת למקום שיש חשש שהיא תתקלקל, מכיון שזריקה נחשבת לבזיון גדול, יותר מאשר שימוש בפת לדברים אחרים. וכמובן שעלינו לקבל את דברי מרן השלחן ערוך.

אמנם, היו מגדולי האדמורי"ם, שנהגו לזרוק את חתיכות מהפת לפני המסובים, בפרט כאשר היה השלחן ארוך מאד. ויש מהאחרונים שכתבו ללמד זכות על מנהגם. גם הגאון רבי חיים מצאנז (בהגהותיו) כתב, שמאחר ולדעת הרבה ראשונים יש להקל בדבר, ושכן המנהג, לכן יש להקל. ומכל מקום, אף הוא כתב, שבעל נפש יחוש לעצמו ולא יעשה כן.

ובפרט לגבי הפת שמברכים עליה בשבת, שכתב הפרי מגדים (עיין משנה ברורה סימן קצז  ס"ק פח), שלכל הדעות אסור לזרוק אותה, מפני שיש בזה בזיון מצוה. ולכן הנכון הוא לכל אדם ירא ה', להמנע ממנהג זה, שעומד בניגוד לפשט דברי הפוסקים, (ובפרט שהזלזול בפת עלול גם כן לגרום לעניות).

ולסיכום: בעל הבית בוצע מהפת ומחלק חתיכה נאה לכל אחד מהמסובים. ולא יזרוק את הפת לפני המסובים, אלא יעבירו להם על ידי צלחת או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש גדר ל'זריקה', האם ניתן לומר שהוא רק מד"א והלאה? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

זריקה, הכוונה שמשליך את הפת, ואפילו למרחק קצר, ובודאי שלא שייך בזה דוקא מרחק של ארבע אמות.

בס''ד - שלום הרב, בחזון עובדיה הרב פסק כהרשב''א שאם עשה מלאכה לפני שהבדיל בתפילה וכמו כן לא אמר ''ברוך המבדיל ביו קודש לחול'' אזי חוזר ומתפלל (תנאי נדבה). מה יהיה הדין אם לא אמר אתה חוננתנו ולא ברוך המבדיל .... והדליק את הנר של ההבדלה האם אמרינן דהוי מלאכה לפני ברכת הבדלה דחוזר ומתפלל או שמא מאחר שנפסק כסדר הבדלה : יין ,בשמים,נר ,הבדלה הוי חלק מההבדלה ושפיר דמי ולא יחול בכגון זה דין הרשב''א ואף שעשה מלאכת הבערה לפני ברכת המבדיל הוי חלק מתיקון חכמים ולא חוזר להתפלל. ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

נכון שכך פסק בחזון עובדיה (ח). אולם, סתם הבדלה שתיקנו חכמים, היא אחרי שמבדיל בתפילה, כמו שאמרו בפסחים (קה:). ולכן אף שתיקנו חכמים לברך על הנר, כוונתם היתה שיבדיל קודם בתפילה. ולכן אם טעה ולא הבדיל בתפילה ובירך על הנר, יחזור להתפלל בתנאי דנדבה.

ידוע מה שכתבו הפוסקים שמותר לטלטל בשבת פלאפון אם השתמש בו כשעון מעורר, כי לצורך מקומו מותר.
וראיתי שיש טענו שיש בזה זלזול השבת להשתמש בכזה מכשיר לשעון מעורר
האם באמת יש בזה זלזול ? ז' שבט תשפ"א / 20 בינואר 2021

אין בזה ענין של זלזול. מה שכן, אם מדובר בטלפון יקר, יתכן ואסור לטלטלו מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה