הלכה ליום שלישי כ"ז אדר תשס"ח 4 במרץ 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לנעם יצחק בן רחל ברכה

הוקדש על ידי

ליאור

מצות ההכנה לכבוד שבת

נאמר בתורה בפרשת המן (שמות טז ה) "והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו". ההכנה באה מיד לאחר ההבאה, שהיתה בבוקר, שנאמר "וילקטו אותו (את המן שהיה יורד במדבר) בבוקר בבוקר", ללמדך, שיש להזדרז להכין צרכי שבת, שהיא מצוה מאד חשובה. וכן אמרו רבותינו (שבת קיז:) לעולם ישכים אדם להכנת צרכי שבת, שנאמר, והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ובמדרש תנחומא אמרו, אין (לשון) "והיה", אלא מיד, וכן נאמר בשמואל (א, יז מח) "והיה כי קם הפלשתי", שהוא מלמד על לשון זריזות. (רד"ק). ועל כן החובה מוטלת על כל אדם להזדרז בהכנת צרכי שבת, לעונג שבת, שהיא מצוה מן התורה.

אם יש בבית קורי עכביש, טוב לפנותם מן הבית. ומלבד שיש בזה טעם פשוט על פי הפשט, כי קורי עכביש אינם לכבוד ולתפארת, יש בזה גם טעם על פי הקבלה. וכן כתב הגאון בעל ספר ראשית חכמה בשם רבו המקובל רבינו משה קורדובירו. והביאו ענין זה גדולי הפוסקים, המגן אברהם ועוד.

וכתב בספר חמדת ימים (שמחברו עלום שמו, והיה פולמוס גדול אם מותר ללמוד בספרו, כי יש שטענו שמחברו היה נתן העזתי, נביאו של משיח השקר שבתאי צבי. אולם להלכה אנו לומדים בספריו, וכדברי הגאון רבי רפאל יוסף חזן, בעל החקרי לב, שאמר שאינו מרגיש בקדושה של הימים הנוראים אם אינו לומד אז בספר הקדוש חמדת ימים), רמז לענין זה, ממה שכתוב במשלי (ל כח), "שממית (עכביש) בידים תתפש", ראשי תיבות, שב"ת. לרמוז שביעור העכביש הוא קודם השבת.

וכתב רבינו חיים פלאג'י בספרו כף החיים (סי' כז אות לד) בזו הלשון: ואני שמעתי מפי צדיק מורינו הרב מר קשישא בעל העבודת משא, שהרב הגדול בעל ספר יד אהרן זכרונו לברכה, שהיה מקרב מחנינו בדור שלפנינו, היה מזהיר לבני ביתו, שכיון שאחר חצות היום (כלומר, משעה חמישית בערב, בערך בשעה אחת עשרה. חמדת ימים). נכנסת כבר מקצת קדושת השבת, אין לפנות אז את קורי העכביש, כי אם לפני חצות היום. והביא כל זה מרן הרב שליט"א בספרו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה