הלכה ליום שלישי ז' טבת תשפ"א 22 בדצמבר 2020

פסוקי דזמרה – דין הנשים

בגמרא במסכת ברכות (דף לב.) אמרו: "לעולם יסדר אדם שבחו של ה' ואחר כך יתפלל", כלומר, לפני שמתפללים לה' ומבקשים ממנו בקשות, ראוי לומר דברי שבח לה', כמו שמצאנו שנהג משה רבינו עליו השלום, שאמר בתחילה: "ה' אלקים, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ", ולאחר מכן ביקש: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן".

ומטעם זה, נהגו בכל ישראל, לומר פסוקים של זמירות ושבח לה' לפני שמתפללים, והם הנקראים "פסוקי דזמרה", ורבותינו הקדמונים תיקנו לברך לפני אמירת הפסוקים את ברכת "ברוך שאמר", ולאחר מכן תיקנו לברך את ברכת "ישתבח שמך". נמצא שהברכות הללו תוקנו על פסוקי דזמרה.

והנה פסוקי דזמרה, הם בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא". כלומר, מצוה שהיא ב"קום עשה", וגם, היא תלויה בזמן שגורם לחיובה, "הזמן גרמא", כי פסוקי דזמרה אי אפשר לאמרם בכל שעה שירצה, אלא לפני זמן התפלה דוקא. וכפי שכבר למדנו, תפלת שחרית, זמנה מוגבל עד חצות היום לכל היותר. ואם כן גם פסוקי דזמרה, אין מקום לאומרם לאחר חצות היום. וכן מבואר בפירוש בתשובת רב נטרונאי גאון (הובאה בסדר רב עמרם דף ר), שאין מקום לאמירת פסוקי דזמרה לאחר תפלת שחרית. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נב).

ובמשנה (בפרק ראשון של מסכת קידושין) מבואר, שכל מצות עשה שהזמן גרמא, האנשים חייבים בה, אבל הנשים פטורות ממנה. ואם כן, גם מצות פסוקי דזמרה, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, הנשים פטורות ממנה. ורק נשים צדקניות שנוהגות חסידות, אומרות פסוקי דזמרה, אבל אין זה חיוב עליהן.

וידוע הדבר, כי לדעת מרן השלחן ערוך (בסימן תקפט), כל מצוה שנשים פטורות ממנה, אפילו אם ירצו לקיימה, אינן רשאיות לברך עליה, כי איך תוכלנה לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", והוא לא צוה? (ועוד שהברכות תוקנו רק למי שמחוייב בדבר). לכן נשים אינם יכולות לברך את ברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" עם שם ה', אלא עליהן לומר "ברוך האל אב הרחמן" "ברוך מלך מהולל בתשבחות". וכן בברכת ישתבח עליהן לומר "ברוך מלך גדול ומהולל בתשבחות". אבל האשכנזים נוהגים שאף הנשים מברכות על המצוות שהן פטורות מהן, וזאת על פי דברי הרמ"א (בסימן יז ושם) שחולק על דברי מרן השלחן ערוך בענין זה. (יחוה דעת ח"ג סימן ג).

ולסיכום: נשים אינן מברכות עם שם ה' את ברכת "ברוך שאמר" ואת ברכת "ישתבח". אבל האשכנזים נוהגים שגם הנשים מברכות ברכות אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאול מדוע אם המצוה היא לא מהתורה כמו חנוכה פורים נטילת ידיים אנשים כן מברכים אשר קידשנו וציוונו.. הרי השם לא ציווה זאת... ז' טבת תשפ"א / 22 בדצמבר 2020

זו שאלה שנשאלה בגמרא במסכת ברכות. ורבותינו משיבים, שכיון שנאמר ולא תסור מן הדבר, על פי הדבר אשר יאמרו לך תעשה, לכן ה' צוה לשמוע בקול חכמים. 

ע' משנ"ב סי' ע ס"ק ב בשם רעק"א, שהעיקר בפסוקי דזמרה נתקנו בשביל התפילה, אם כן ממילא חייבות בפסוקי דזמרה כשם שחייבות בתפילה. ועוד שבברוך שאמר אין "וציונו" ואלו ברכות השבח אז אפילו לדעת השו"ע מותרות לברך, וכן כתב הכף החיים ובשו"ת אור לציון. אז למה בכל זאת פסק מרן הרב עובדיה זצ"ל שלא יכולות לברך? כ"ו אייר תשע"ו / 3 ביוני 2016

עיין בשו"ת יביע אומר חלק ב אורח חיים סימן ו, שגם בברכות שלא אומרים בהן "וצונו", אין הנשים יכולות לברך אותן אם הן לא מחוייבות בהן. ויש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים, וספק ברכות להקל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה