הלכה ליום שישי י' טבת תשפ"א 25 בדצמבר 2020

פרשת השבוע - פרשת ויגש - שמחה של מצווה

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

בפרשת השבוע, אנו עדים לפגישת יעקב עם יוסף, בן הזקונים שלו, שאותו הוא אהב יותר מכל אחיו, לאחר עשרים ושתיים שנה, בהן חשב כי "טרוף טורף יוסף", ומיאן להתנחם, ומיד כאשר נודע לו כי יוסף חי, הוא ממהר לרדת למצרים לפגוש את בנו האהוב יוסף.

בפרשה נאמר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה, וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד".  (בראשית מו, כט).

רש"י הקדוש, מביא בפירושו את דברי המדרש: "אבל יעקב לא נפל על צווארי יוסף, ואמרו רבותינו שהיה קורא קריאת שמע".

בספר "ברכת פרץ" מובאת השאלה, אם ברגע הפגישה עם יוסף, הגיע זמן קריאת שמע, אם כן, מדוע יוסף עצמו, לא קרא גם הוא קריאת שמע. ואם נאמר שלא הגיע זמן קריאת שמע, מה הביא את יעקב אביו לקרוא קריאת שמע דווקא ברגע מיוחד זה?

ומשיב שם המחבר, שאכן, באותה שעה של הפגישה עם יוסף, לא הגיע זמן קריאת שמע, אך יעקב החליט לקרוא דוקא אז קריאת שמע, "לפי שדרכם של צדיקים, בזמן שיש להם ישועה ושמחה גדולה, הם מנתבים זאת מיד לאהבת ה' יתברך, שחנן אותם וגמל להם את הטובה הזו", ולכן באותה שעה גדולה של שמחת אב הפוגש את בנו האהוב, לאחר עשרים ושתיים שנה, יעקב עוצר לרגע, קורא קריאת שמע, ומייחד את שמחתו לקבלת עול מלכות שמים.

ומובן כי למעשה, התנהגות זו עומדת בניגוד גמור לדרכו של העולם. שהרי אדם רגיל שעסוק בשמחתו הפרטית, מרגיש כל כך טרוד, עד שחכמינו פטרוהו מקריאת שמע, כמו ששנינו במסכת ברכות, "חתן פטור מקריאת שמע" בגלל שטרוד בשמחתו. ואילו הצדיקים השלמים, אדרבה, ברגע של רום פסגת השמחה, הם עומדים וקוראים שמע ישראל ומשעבדים את שמחתם הפרטית לאהבת ה' יתברך.

מסופר על הגאון בעל החתם סופר, שהיה גר בעיר "פרשבורג", ושם היה סוחר עשיר גדול, אשר כגודל עשרו כך גודל קמצנותו. לקבל ממנו מעט מעות לצדקה, היה קשה יותר מקריעת ים סוף.

לימים, התהפך עליו מזלו, והעשיר ירד אט אט מנכסיו עד שהפך לעני מרוד. אף אחד מבני העיר לא היה מוכן לסייע לו בעת צרתו, שכן כולם זכרו את קמצנותו הרבה בימי עושרו.

בצר לו, פנה אל הגאון החתם סופר, ובקש את עזרתו, לקבל ממנו הלוואה, עד שירווח לו וישיב את הלוואתו לרב.

שמע הרב את בקשתו ואמר, אכן, רצוני לעזור לך, אולם אין בידי כעת אפילו פרוטה, אך מוכן אני לתת לך את פמוטות הכסף שבביתי. לך מכור אותם! קח את תמורתם כהלוואה, עד אשר ירווח לך!

שמח אותו סוחר, מכר את כלי הכסף של הרב, ובכסף שקיבל תמורתם, עסק בסחורה, עד שעשה חייל בעסקיו, ואט אט חזר לעשרו הרב כבראשונה.

בא הסוחר לבית הרב בעל החתם סופר, ששהה באותה שעה בישיבה עם תלמידיו. פנה העשיר אל הרב, הודה לו על עזרתו, והחזיר את סכום ההלוואה שקיבל ממנו. אך מיד הוסיף, מאחר והרב היה היחיד שעזר לי והציל אותי ואת בני ביתי מחרפת רעב, הבאתי לכבוד הרב מתנה, קופסא יוקרתית, ובה טבעת זהב עם אבן יקרה.

נטל הרב את הטבעת עם האבן היקרה, בחן אותה מול האור בחלון ואמר: איזו אבן נפלאה! ממש מלאכת מחשבת! ודאי מחירה רב מאוד! והמשיך למלמל מילים של התפעלות לעיני הסוחר ותלמידיו הרבים.

תלמידי הרב שראו את התפעלותו של רבם מטבעת הזהב והאבן שבה, ואת שמחתו הגדולה בקבלת המתנה היקרה, החלו לוחשים זה לזה, "הרי זה ריבית"! איך הרב מרשה לעצמו לקחת ריבית האסורה מהתורה! (מאחר והרב נתן לסוחר הלואה, אסור היה לו לקבל תמורת ההלואה סכום כסף נוסף).

בינתיים המשיך הרב להתפעל, וככל שגברה התפעלותו, כך גברו לחישות התלמידים על רבם.

לפתע הפנה הרב את מבטו לתלמידיו ואמר: "הקדוש ברוך הוא זימן לי את האבן היקרה הזאת, יפה היא האבן, וערכה הכספי רב ביותר, אך זוהי ריבית האסורה מן התורה, אני מקיים מצווה ואיני נוטלה, וכי לא אשמח בשל כך".

הסביר הרב, יש לי הזדמנות לקיים מצוות ריבית, אם מיד לא אקח את המתנה, במה יבוא לידי ביטוי קיום מצווה זו, אך כעת שהתפעלתי מאוד, והייתה לי שמחה גדולה בקבלת המתנה, אך את אותה שמחה ניתבתי בכך שלא אקבל את המתנה, ועל ידי כך אקיים את מצוות איסור נטילת ריבית!

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב
לשבת עשינו סלומון , ויש בו רוטב ( לא כל כך הרבה אבל עדיין ) האם מותר לשים את זה על הפלטה בשבת??? ושמעתי שיש חילוק עם רוב רוטב , מויעט... והאם צריך לשים על הפלטה לפני שזה דלוק או אפשר גם אחרי??
מה ההלכה????
תודה רבהההה י' טבת תשפ"א / 25 בדצמבר 2020

מעט רוטב, יש להקל. בפרט בדג כזה שתוספת החימום אינה משביחה אותו. שבת שלום,

שלום כבוד הרב.
האם לפי הרב יצחק יוסף מספיק 6 לחזרת שליח ציבור? תודה י' טבת תשפ"א / 25 בדצמבר 2020

 

כן. ויותר טוב שיהיו שבעה, כדי שיהיה רוב ניכר.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה