טבילה
מנהג יפה לגברים, לטבול בערב יום הכיפורים במקוה טהרה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בערוב ימיו, אף על פי שהיה חלש והדבר היה קשה עליו, היה טורח ונוסע למקוה טהרה (בביתו של הרה"ג אליהו שטרית שליט"א) וטובל שם בערב יום הכיפורים.
ומכל מקום, מי שאין לו אפשרות לטבול במקוה טהרה, ישפוך על עצמו במקלחת הביתית כמות של תשעה קבין מים. ושיעור זה הוא כשתים עשרה וחצי ליטר מים. ובטהרה כזו יש תועלת מסוימת שדומה למקוה טהרה. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד רמו). וכמובן שאין זו טבילה ממש, והיא אינה מועילה במקרה שיש צורך בטבילה מן הדין.
תפילת ערב יום כיפור
בערב יום הכיפורים מתפללים מנחה בשעה מוקדמת, ויש כמה טעמים למנהג זה. (ראה חזון עובדיה עמוד רמט). וכך גם יש לקהל פנאי לאכול סעודה מפסקת עד סמוך לכניסת היום הקדוש. ובבתי כנסיות בארצות הברית, בקהילות הספרדים, הנהיגו, שבערב יום הכיפורים מגיעים כל הקהל לתפילת מנחה, ומתפללים עם תפילין, ועל ידי זה מזכים המון אנשים להניח תפילין בערב היום הקדוש למרות שאינם נוהגים כן לדאבונינו בשאר ימות השנה. והוא מנהג טוב מאד לזכות את הרבים. וכיוצא בזה שמענו מפי מרן זצ"ל.
בסיום תפילת מנחה אומרים וידוי, בנוסח "על חטא" שמודפס במחזורים. ויש לעמוד בשעה שאומרים את הוידוי. וכן בכל פעם ביום הכיפורים כשהחזן אומר וידוי, על הקהל כולו לעמוד בשעת הוידוי ולהתוודות עם החזן. (שם עמוד רנא).
סעודה מפסקת
בסעודה המפסקת, יש נוהגים לטבול את פרוסת הלחם בדבש או סוכר. ומכל מקום הנכון הוא שיניחו גם מלח על השלחן. וצריך להפסיק את הסעודה לכל הפחות כמה דקות (כעשרים דקות) לפני שקיעת החמה, כי יש חיוב מן התורה להוסיף מן הקודש על החול. כלומר, למשוך את קדושת יום הכיפורים על היום שקודם לו. וכן יש לנהוג לגבי כל חמשת העינויים שנוהגים בהם ביום הכיפורים, שיש לפרוש מהם כמה דקות לפני שקיעת החמה, ולא להמתין עד השקיעה.
הדלקת הנרות
מצוה להדליק נרות לכבוד יום הכיפורים. ויש לברך לפני ההדלקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הכיפורים". ולאחר ההדלקה, לאחר שהאשה תחלוץ נעליים, תברך ברכת "שהחיינו", כי אז היא מקבלת עליה את קדושת יום הכיפורים. אבל לא תברך מיד עם ההדלקה "שהחיינו", כי אז לא תוכל להדליק את הנרות, שהרי כבר קבלה עליה את קדושת יום הכיפורים.
בגדים נאים ומפה על השלחן
מצוה ללבוש בגדים נאים ביום הכיפורים. וגם מי שנמצא בביתו לבדו, ילבש בגדים נאים, כמו שנוהגים בשבת. שכן מבואר בגמרא (שבת קיט.), שצוה ה' יתברך לכבד את יום הכיפורים בבגד נקי ונאה. וכתב מרן הבית יוסף (סימן תרי), בשם המרדכי, שפורשים מפה על השלחן ביום הכיפורים כמו בשבת. והמקובלים שיבחו את המנהג הזה, וכתבו שיש להניח על גבי השלחן ספרי קודש. וכן כתב מרן זצ"ל. (שם עמוד רס).
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
