הלכה ליום שני י"ג אב תש"פ 3 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

טליה אסתר בת אלינור למשפ׳ מזרחי

רפואה שלמה והחלמה מהירה.

הוקדש על ידי

משפחתה

נטילת ידיים למי שנגע ברגליו או בתינוק

אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" שבגופו, כלומר, מקומות שדרכם להיות מכוסים, כמו הכתף, או רגליו, עליו ליטול ידיו, ואינו רשאי לומר דבר שבקדושה, כמו ברכה וכדומה, עד שיטול ידיו.

והגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת תורה לשמה (סימן יד) כתב, שמי שנגע במקומות המכוסים, עליו ליטול את כל כף היד שנגעה במקומות המכוסים, ולא די בכך שירחץ את המקום שנגע בו. ולדוגמא, אם נגע באצבעו האחת ברגלו, לא די בכך שישטוף את אותה האצבע, אלא עליו ליטול את כל היד. וכן פסק במשנה ברורה (סימן תריג סק"ו). וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף (סימן ד, עמוד שצט). אף על פי שיש חולקים בזה.

והכוונה "נטילה", שירחץ את ידו תחת ברז המים. ואין בזה חיוב בכלי דוקא. ואם נגע בכפות רגליו ממש, נכון שיטול ידיו שלוש פעמים. (יביע אומר ח"ה סימן א אות ה).

ונחלקו הפוסקים, לגבי מי שנוגע בתינוק קטן, שרגילים בדרך כלל שאין גופו מכוסה כל כך כמו הגדולים, ולדוגמא, בימות הקיץ, שהכל רגילים שרגליו של התינוק אינן מכוסות. האם מי שנגע ברגלי התינוק צריך ליטול את ידיו, או שמאחר ואצל התינוק המקומות הללו אינם מכוסים, ממילא אין צריך ליטול את ידיו כלל לאחר שנגע בהם?

וכמובן שהכוונה היא כשנוגע ברגלי התינוק, והן נקיות, שאם הן מלוכלכות, או שנגע בכפות רגליו, בודאי שעליו ליטול את ידיו.

ולמעשה, נחלקו בזה הפוסקים, שהגאון החזון איש היה מחמיר בזה, כפי שהובא בשמו בכמה ספרים (והובאו בפסקי תשובות סימן ד הערה 228). אך בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל מובא (אור לציון ח"ב סימן מד סעיף ו) שיש להקל בזה. וכפי הנראה שכן המנהג בזמנינו. וכיוצא בזה שמענו בשם מרן רבינו זצ"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה