הלכה ליום חמישי י"א שבט תשע"ט 17 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיים בן מזל

וגם לרפואה שלימה לבחור דוד בן חנה אסתר
שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחיהו ברוב טובה

הוקדש על ידי

פלוני

מעט לחם עם סלטים – המכשול שקיים באולמות שמחה

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מאכלים הבאים בתוך הסעודה שיש בה פת (לחם), אין מברכים על אותם המאכלים, מפני שכולם נפטרו בברכת המוציא לחם מן הארץ שעל הפת.

והבאנו את דברי הריטב"א שהסביר, שטעם הדבר שאין אנו מברכים על שאר המאכלים, אינו מדין עיקר וטפל הכללי בהלכות ברכות (שאם יש לאדם מאכל המורכב מכמה מרכיבים, כגון אורז עם אפונה, מברך על העיקר שהוא האורז, ופוטר את הטפלה, שהיא האפונה, ואינו מברך עליה האדמה), אלא דין מחודש הוא, שכיון שהלחם הוא החשוב שבסעודה, ממילא הוא פוטר את כל מה שיבוא באותה הסעודה, אף על פי שהוא אוכל את שאר המאכלים בפני עצמם, בלי לחם, מכל מקום הם נפטרים כיון שהם בכלל הסעודה כולה. ולכן אין אנו מברכים על בשר ודגים וכדומה באמצע הסעודה.

ולאור האמור נבוא לדון בענין מי שאוכל פת לחם, ואוכל פחות משיעור כזית (כעשרים ושבעה גרם) מהלחם, האם עליו לברך על שאר המאכלים שבאים לפניו, או שהם נפטרים בברכת המוציא שעל הפת?

והתשובה לכך כבר מבוארת בתוך דברינו, שהרי כתב הריטב"א, שסיבת הפטור מברכת שאר המאכלים באמצע הסעודה, הוא מצד הסברא שהפת היא עיקר ה"סעודה", אם כן כל זה שייך דוקא במקום שאוכל יותר מכזית מהפת, שאז יש כאן "סעודה", שלאחריה מברך ברכת המזון, אבל אם אינו אוכל כזית פת, אם כן, אין כאן סעודה ולא שייך שום טעם לפטור את שאר המאכלים מברכתם.

אלא שעדיין יש בידינו את הדין הכללי של "עיקר וטפל", ולכן, אף אם אוכל פחות מכזית פת, אם המאכל הנוסף הוא טפל לפת, כגון ממרחים למיניהם, או מעט סלטים וכדומה, בודאי שהם נפטרים בברכת הפת, כדין כל עיקר וטפל, אבל מאכלים הנאכלים בפני עצמם בלי לחם, כגון בשר ודגים או סלט שאכלו בפני עצמו, חייב לברך עליהם, כל אחד ברכתו הראויה לו.

וכאן יש לעורר על מכשלה גדולה שנפוצה באולמות שמחה (של חתונות לדוגמא), שלפני תחילת האירוע, מגישים מאכלים שונים לפני המוזמנים ב"בר" של האולם. ("בופה"). וכל הקרואים אוכלים כאוות נפשם, ולאחר מכן נכנסים לאולם, ואז נוטלים ידיהם ואוכלים פת לחם עם שאר המאכלים. ובזמן האחרון החלו להגיש באותו "בר", מיני פת קטנים, כגון פיתות קטנות וכדומה, ואנשים אוכלים מהם בלי לשים לב, ללא נטילת ידיים, ובלי לברך המוציא, ואינם יודעים כי מיני הפת הללו ברכתן המוציא לחם מן הארץ, ולא מתאים בכלל להגישם לפני המוזמנים בשלב זה של האירוע. ולכן יש להודיע מראש לבעל האולם שלא יניח מאכלים כאלה לפני הקרואים, או שיודיעו למוזמנים שאין לאכול ממיני הפת הללו ללא נטילת ידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לאור האמור בהלכה זו, שרק לאחר כזית שאר המאכלים בטלים ללחם בברכתם, אם כן מה הדין כאשר הסועד מתכוון לאכול כזית, אך כעת טרם אכל כזית, האם יכול לאכול מהסלטים המונחים לפניו ללא ברכה, או שיאכל קודם כזית ורק אח"כ יאכל מהמאכלים ללא ברכה? ב' אלול תשע"ט / 2 בספטמבר 2019

אם כוונתו לאכול כזית, ממילא הכל סעודה אחת, ואינו מברך על שאר המאכלים אפילו שעדיין לא אכל כזית.

מה המידה המדויקת לכזית, לפי הספרדים? כ"ה אדר תשע"ט / 2 במרץ 2019

עשרים ושבע גרם.

ומה  הדין  בברכה  אחרונה? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!
כיון שאינו מברך ברכת המזון, אם הוא אכל שיעור כזית משאר המאכלים, צריך לברך ברכה אחרונה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה