הלכה ליום ראשון כ"ו טבת תשפ"ה 26 בינואר 2025

בית כנסת שמתפללים מהר – עיון תפילה

שאלה: בבית הכנסת הסמוך לביתי, מתפללים במהירות, ואיני יכול לכוין שם בתפלה כראוי. ויש בית כנסת נוסף, ששם מתפללים יותר לאט, ושם אוכל לכוין בתפלה, אבל אאלץ לצאת לפני סיום התפלה כדי להגיע לעבודתי. היכן כדאי לי להתפלל?

תשובה: כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הובא בספר תפלה בציבור עמוד רנ), שמי שיש לו אפשרות להתפלל בבית כנסת רציני, שמתפללים שם לאט יותר, והוא יכול לכוין שם בתפלתו, אבל מחמת כן יאלץ לצאת מוקדם מן התפלה לעבודתו, כדאי לו להתפלל באותו בית כנסת שמתפללים שם לאט. "כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה".

והוסיף כי ראוי לעשות כן, אפילו אם על ידי זה לא ישמע קריאת התורה בימי שני וחמישי. אך עליו לדאוג לכך ששאר המתפללים יבינו מדוע הוא יוצא מוקדם, שלא יחשדוהו שהוא מזלזל ובורח מבית הכנסת. וכן פסק הגאון הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף (סימן צח – קא).

אף על פי שעל האדם לבטוח בה' יתברך, מכל מקום אין זה נכון שהאדם יחשוב בעצמו, שמאחר והתפלל בכוונה לפני ה', בודאי תענה בקשתו. כי אדרבה, על ידי מחשבה זו, מזכירים בשמים את עוונותיו, שבודקים היטב אם באמת הוא ראוי שתענה תפלתו, שהרי הוא בטוח כל כך בזכויותיו. (ראש השנה טז:). וזהו שנקרא "עיון תפלה".

ובגמרא במסכת ברכות (לב:) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל המעיין בתפלתו, סוף הוא בא לידי כאב לב. כלומר, אדם שמאריך בתפלה, ומחמת כן הוא בטוח שתענה בקשתו, לבסוף הוא עלול לראות שתפלתו לא נענתה, ועל ידי זה מגיע לידי כאב לב. (והתרופה לזה, שיעסוק בתורה).

וכן מבואר בשלחן ערוך (סימן צח), שצריך שיחשוב בלבו, מי אני שיש לי את הזכות לבוא לפני מלך מלכי המלכים לבקש מאתו איזה דבר? אם לא שאני נשען על רוב חסדיו שמתנהג בהם עם בריותיו, וכמו שנאמר "וחנותי את אשר אחון", ופירש רבותינו (בברכות ז.), אף על פי שאינו הגון, "וריחמתי את אשר ארחם", אף על פי שאינו כדאי. ועל ידי כך תתקבל תפלתו ברצון.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה