הלכה ליום שישי כ"ג ניסן תש"פ 17 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון זצוק”ל

יביא ויחיש את הגאולה לעם ישראל במהרה אמן
יעמוד בתפילה לרפואת כל החולים אמן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שרית

פרשת שמיני

מתוך דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשנת התשס"ה)

השבת נקרא, "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי", ומפרש רש"י בשם רבותינו בגמרא במסכת מגילה (דף י.), באותו היום של חנוכת המשכן (היום הראשון בו הקריבו קרבנות במשכן), היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כמו שהיתה שמחה ביום שנבראו בו שמים וארץ. שנאמר "ויהי" ביום השמיני, ונאמר "ויהי" ערב ויהי בוקר יום אחד. שכל כך היה הקדוש ברוך הוא כביכול יושב ומצפה, מתי יבנו בני את המשכן? מתי אשכין את שכינתי ביניהם? ואותו היום השמיני למילואים, היה יום א' בניסן, ואותו היום היה יום חשוב ביותר, שבין שאר הדברים שאירעו בו, באותו יום גם נחנך המשכן. והנשיא הראשון שהקריב קרבן במשכן היה נחשון בן עמינדב, שהזמין את כל השבטים לבוא לשמוח עמו בחנוכת המשכן, והקריבו קרבנות, ואכלו מזבחי השלמים, והיו אוכלים ושותים ושמחים בחנוכת המשכן שמחה גדולה עד מאד.

אבל לדאבונינו התערבבה השמחה זו, השתתקה השמחה, שהרי לפתע באו שני בני אהרן, נדב ואביהוא, שהיו תלמידי חכמים גדולים, והיו צדיקים וישרים וראויים להנהיג את ישראל, ובאו לשם שמים להקטיר קטורת לפני ה', אלא שנכשלו בזה, כי ה' לא צוה שיעשו כן, כמו שנאמר: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם", ומיד נענשו על כך במלוא חומרת הדין: "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'". ופירשו רבותינו, שני אלומות של אש נכנסו בחוטמיהן ומתו. אך לפני כמה דקות היו בחיים, והיו עומדים ושמחים, ולפתע פתאום מתו באופן נורא כזה, התערבבה השמחה, השתתקה השמחה, "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'".

עלינו לשאול, מדוע עשה ה' ככה? הרי בני אהרן היו צדיקים וישרים, הם טעו במעשיהם, אבל מדוע להענישם כל כך? ועוד קשה, מדוע ביקש הקדוש ברוך הוא לקלקל את שמחתם של ישראל בחנוכת המשכן? וכי לא יכל להמתין מעט, יום או יומיים לפני שימית את בני אהרן, מדוע היה דחוף כל כך להמית את בני אהרן דוקא אז ולהשתיק את כל השמחה? והרי הקדוש ברוך הוא "ארך אפים", והוא ממתין אפילו לרשעים גדולים בעולם הזה ולא ממהר להענישם, אם כן, מדוע דוקא כאן מיהר ה' יתברך להמית את בני אהרן?

התשובה על זה, נאמר בתורה: "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי", ואמרו רבותינו, אל תקרא "בכבודי", אלא "במכובדי", באנשים הכי יקרים ומכובדים ומקורבים אלי, בהם אתקדש. דוקא בהם יתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, שיראו כל ישראל, שאפילו צדיקים גמורים כמו בני אהרן, אם הם חטאו, הם נענשים. ומהם ילמד כל אדם להזהר על עצמו שלא יחטא כדי שלא יענש. וכל אחד יאמר בלבו "אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר", כולם ישימו לב על עצמם שלא יכשלו בשום עבירה.

רבי יעקב מדובנא מביא משל על זה:

מעשה במושל של מדינה אחת, שרצה שיבנו בספר המדינה שלו, כלומר, סמוך לגבול, עיר נוספת, שתחצוץ בין הגבול שלו לגבול המדינה השכנה. עשה מכרז, ובא שר גדול אחד וקיבל עליו שהוא יבנה את העיר החדשה. והתקציב הונח לפניו.

הלך השר ושכר קבלנים ופועלים, ובמשך תקופה ארוכה, ימים ולילות עמלו ובנו עיר למופת, בניניה יפים ורחובותיה נאים, ורבים ביקשו להעביר את דירתם לעיר החדשה המלאה בכל טוב.

במהלך בנין העיר, הקים השר מועצה מייעצת, שבה ישבו כמה נכבדים ומומחים, כדי להחליט יחדיו על אופן בניית העיר. והנה בדיוניהם הועלה החסרון הגדול שיש בעיר, שהרי לא נבנה בתוכה בית חולים, וכעת מי שלא יחוש בטוב בתוך העיר, לא יוכל לקבל טיפול ראוי. לכן נועצו יחדיו שיש חובה להקים בית חולים בתוך העיר. אמרו ועשו, ובנו בית חולים מפואר. לאחר מכן החל השר במאמציו להביא לבית החולים רופאים מעולים וידועי שם מכל קצות תבל. ועל כולם, הזמין רופא מומחה בעל שם עולמי, כדי שיבוא הוא לכהן כמנהל בית החולים.

הרופא המהולל קיבל את ההצעה, והגיע לעיר החדשה כדי לנהל את בית החולים. בבואו, ערכו לכבודו מסיבה מכובדת "קבלת פנים", ובה נשאו דברים לכבוד הרופא המכובד, עד שקם אחד השרים ואמר, הנה יש לנו את הזכות, שהגיע אלינו רופא כל כך חשוב ויקר ונכבד, לכן אני מציע, שמישהו מהקהל שסובל מחולאים, יגש כבר כעת אל הרופא, והרופא בודאי יוכל לרפאותו, ודבר זה יהיה למופת לכל בני העיר, שידעו כי רופא גדול שוכן בתוכינו!

קם אחד המשתתפים במסיבה ואמר לרופא: אדוני הרופא, אני סובל מאד כבר במשך ששה חודשים, שאיני מצליח לישון בלילה, איך שאני מניח את ראשי על הכר, הנני סובל באופן איום ונורא מכאבי ראש חזקים, ואיני מצליח להרדם. וכך נמש המצב, ואני הולך ונחלש מחוסר שינה ואיני מסוגל לתפקד. השיב לו הרופא, טוב, תבוא אלי מחר לקליניקה ואטפל בך.

למחרת, הגיע החולה אל הרופא, והרופא אישפז אותו והחל מטפל בו במשך שלושה ימים. בתום שלשת הימים, החולה מת. שמעו כן כל בני העיר, והחלו מכים על ראשיהם, אוי ואבוי! אין לסמוך על הרופאים! הנה רופא כל כך גדול לא הצליח לרפא את החולה הראשון שבא אליו! והרי החולה עד לפני שלושה ימים עוד היה הולך על רגליו ועתה הוא כבר מת! בקיצור, נעשה רעש גדול.

קרא השר אל הרופא ושאל אותו: אמור לי, מדוע עשית ככה? אם ראית שאין לחולה הזה תקנה, מדוע קבלת אותו בכלל? הבאשת את ריחי! אני אמרתי שהבאתי את הרופא הכי טוב, וכעת אתה ביישת אותי!

השיב לו הרופא: אדוני השר!  אני אגיד לך את האמת. האמת היא, שמיד ראיתי שלחולה הזה אין סיכוי לחיות, אי אפשר לטפל בו. ואני בכוונה קבלתי אותו אצלי, כי ידעתי שהוא ימות, ורציתי שאנשים יבינו שעליהם להזהר ולשמור על הבריאות שלהם! על פי רוב, האדם אשם במחלות שמגיעות אליו. אנשים לא נזהרים במאכלים ובמשקאות שהם צורכים, אינם נזהרים לשמור על פעילות גופנית, והדברים הללו מביאים עליהם מחלות. כעת יאמרו כל תושבי העיר, יש לנו רופא גדול, רופא עולמי! וכעת לא ידאגו לעצמם, כי יסמכו על הרופא. לכן רציתי להבהיר להם, שלא יסמכו על הרופאים, אלא יסמכו קודם כל עצמם, שכל אחד יהיה רופא של עצמו, יאכל נכון, ישתה נכון ויישן כפי שצריך, יסמוך על כוחותיו ולא על הרופאים! לו הייתי דוחה את החולה הזה מלפני, ומקבל חולה אחר שיכולתי לרפאותו, היו בני העיר אומרים "יש לנו אב זקן", היו מזלזלים בבריאות ולבסוף היו מתים!

והנמשל, הנה עד אותו יום, לא היה לבני ישראל משכן, לא היו להם קרבנות. וכעת היה להשם משכן והיו קרבנות, והקרבנות מכפרות על העוונות. רבותינו אומרים במדרש שיר השירים, מעולם לא לן אדם בירושלים ועוונו בידו, שהרי קרבן התמיד של שחר היה מכפר על העוונות שנעשו בלילה, וקרבן התמיד של בין הערביים היה מכפר על כל העוונות שנעשו ביום. ואם כן יכלו ישראל לטעות ולומר, מדוע עלינו להזהר כל כך שלא נכשל בעוונות? הרי יש לנו קרבנות כפרה! נכשל ואחר נתכפר בקרבן!

לכן בא הקדוש ברוך הוא ביום חנוכת המשכן, ביום הראשון, והודיע להם, תזהרו לכם, לא הקרבן מכפר! הקטורת לא מכפרת! כל מי שחוטא עלול להענש על המקום! וממילא האנשים יזהרו.

גם בזמנינו שאין לנו קרבנות, אנו יודעים שעל ידי התפלה אנו פועלים פעולה דומה, כפי שנאמר "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ". אך בכל זאת עלינו לזכור שיש להתנהג בכל הדברים על פי התורה, על פי השלחן ערוך, הרי על הכל יש הלכות, עקב בצד אגודל, כל צעד יש הלכה, צריך ללמוד את ההלכות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, צריך לדעת הלכות! לדעת מה אומר מרן ומה אומר הרמ"א! ועל ידי לימוד ההלכה נדע להזהר ולהשמר מן החטאים, ונזכה לגאולה השלימה ולראות בבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה