הלכה ליום רביעי כ"ב אדר תש"פ 18 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת ההורים שלי היקרים

אורה ואליעזר דרמינר ז"ל

שנשמתם תהייה בגן העדן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יאיר

מצרכי מזון לפסח בזמנינו - מגפת ה"קורונה"

---------------------------

בענין מגפת הקורונה: הנה נודע מאמר רבותינו במסכת גיטין (דף נו:), שבזמן שהפליג הרשע טיטוס בים לאחר שחילל את בית המקדש, עמד עליו נחשול שבים לטובעו, אמר טיטוס: כמדומה אני שאלהיהם של ישראל אין גבורתו אלא במים! שהרי את חיל פרעה הטביע במים! ואת חיל סיסרא הטביע במים! אף עתה הוא עומד עלי להטביעיני במים, אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה! יצתה בת קול ואמרה לו, רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע, בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה, ובא יתוש ונכנס בחוטמו, ונקר במוחו שבע שנים עד שלבסוף מת.

וכן אמרו רבותינו במדרש (פרשת קורח), כששלח הקדוש ברוך הוא את הצרעה לפני ישראל להרוג את האמוריים, ראה מה נאמר עליהם, "ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם, אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים", כלומר, לא היתה גבורה גדולה מגבורתם של האמוראים, ובכל זאת היתה הצרעה נכנסת בעינם הימנית, ושופכת את הארס שלה בתוך העין, והיתה העין מתבקעת והאדם נופל ומת. שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא, לעשות שליחותו על ידי דברים קלים לכל המתגאים עליו, שולח להם בריה קלה ליפרע מהם, להודיען שאין גבורתן אלא ממנו, ולעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עתיד ליפרע מן האומות עובדי כוכבים על ידי דברים קלים, שנאמר והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים, ולדבורה אשר בארץ אשור, ובאו ונחו כולם וכו'. 

לכן עלינו להבין, כי הדברים הללו שנעשים, לאחר שכל יושבי תבל היו סבורים כי מי ידמה לנו בכל הדורות, והנה אנו חכמים ונבונים ושולטים על הטבע שלטון מוחלט, ורוח הכפירה והבטחון העצמי והגאווה מרחפת בכל זוית ופינה, ועתה הזמין ה' יתברך בריה קלה שבקלות, שאי אפשר לראותה, והיא מבהילה את כל העולם כולו. ובזה נראית השגחת ה' בעולמו, וממנה עלינו להתחזק באמונתו.

ומבואר בזהר הקדוש (פרשת וירא), כי פעם אחת אירעה מגפה, ובא רבי אלעזר וביטל את המגפה, והודיעוהו מן השמים, כי מה שביטל את המגפה במעשיו, הרי בזה לא התקיימה תכליתה של המגפה, שנשלחה מן השמים כדי לעורר את העם לשוב בתשובה. והלך רבי אלעזר והחזירם בתשובה. 

על כן עלינו להתחזק בתשובה שלימה, איש כפי מהללו, ולהרבות בתפלה ובאמירת "אבינו מלכנו" בכל יום, וה' יתברך ישמע תפלתינו ונראה בגאולה השלימה, ואם עתה התקיים הפסוק "ישרוק ה' לזבוב", הרי אנו מקוים לה' יתברך שישמרנו מכל רע, ויקיים בנו את הפסוק "אשרקה להם ואקבצם", במהרה בימינו אמן. 

---------------------------

מצרכי מזון לפסח בזמנינו 

החל משלושים יום לפני הפסח, חלה מצוות "ביעור חמץ". כלומר, הנקיונות וההשגחה שדואגים שלא להכשל באיסור חמץ בפסח, הם בכלל מצוות ביעור חמץ החל משלושים יום קודם הפסח.

לכן כבר כעת, יש להשגיח על המזון בבית, שכל דבר שעתידים להשתמש בו בימי הפסח, יש להשגיח עליו שלא יתערב בו חמץ. וגם על בעלי החנויות מוטלת חובה להניח את המאכלים הכשרים לפסח במקומות נקיים, כדי שלא יפול עליהם קמח וכדומה.

והיסוד לדין זה, כי בגמרא במסכת פסחים (ו.) אמרו, שמי שיוצא לחוץ לארץ בספינה שלושים יום לפני הפסח, עליו לבער את החמץ שברשותו לפני צאתו. ומכאן למדו הראשונים שכבר שלושים יום קודם הפסח חלה מצוות ביעור חמץ, והיא נמשכת עד לזמן שריפת חמץ בערב פסח. (ולאחר מכן אם חלילה מוצאים חמץ בפסח, גם כן חובה לבערו מיד).

בדורות הקודמים, רוב מוצרי המזון היו חומרי גלם, כגון פירות, ירקות, קטניות וכדומה. והיה ניתן לבדוק ולשים לב לכשרות המוצרים לפסח. אולם בדורות האחרונים, שרוב המוצרים הם מוצרים מוכנים, הוצרכו להעמיד משגיחים מיוחדים על כשרות המזון לפסח ולכל ימות השנה. ולכן בזמנינו, על מוצרי המזון הכשרים לפסח, ישנה חותמת מיוחדת שהם "כשרים לפסח".

כל מוצרי המזון הפתוחים, שיתכן שיש בהם חמץ, כגון פירות יבשים, גרעינים, גבינות וכיוצא בזה, אין לקנות לפסח, אלא אם המוכר הוא אדם ירא שמים בעצמו, והוא יודע היטב ממה עשויים המוצרים (למשל, בגבינה, לא תמיד הוא יודע מה יש בתוכה), שאז אפשר לסמוך על עדותו אם הוא אומר שהמוצרים כשרים לפסח. אבל אדם שאינו ירא שמים, אי אפשר לסמוך על עדותו לגבי כשרות המאכלים.

לכן, חנווני (מוכר בחנות, וכמו רוב רשתות המזון בזמנינו) שאינו שומר מצוות, אי אפשר לקנות אצלו מוצרי מזון לפסח, מלבד מוצרים סגורים שיש עליהם חותמת כשרות לפסח, שאפשר לקנותם אפילו מאדם שאינו שומר מצוות בעצמו.

כתב מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (אות קצו), בשם רבותינו זכרונם לברכה, שכל אדם הנזהר מחמץ בפסח שלא יכשל בו בשום אופן, בטוח הוא שתעלה לו שנה טובה, כי ימי הפסח הם שורש לכל השנה כולה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה