הלכה ליום ראשון י' אדר ב תשפ"ב 13 במרץ 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת סבתינו

שושנה בת רחל ז"ל

אישה צנועה, נעימה ואצילית. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

הוקדש על ידי

הנכדים

כמה מדיני הפורים – המתנות לאביונים של מרן זצ"ל

דין הנשים לגבי משלוח מנות
הנשים חייבות בכל מצוות הפורים כדין האנשים. ולכן הדבר ברור שגם הנשים מחוייבות לשלוח משלוח מנות, וכל אשה תשלח לרעותה. אולם דנו הפוסקים, לגבי אשה נשואה, אם היא יוצאת ידי חובה במה שבעלה שולח משלוחי מנות רבים גם בשמה. והגאון הראשון לציון מהר"ר יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (סימן תרצד) העלה למסקנה, שעל כל אשה מוטלת חובה לדאוג שהיא בעצמה תשלח משלוח מנות (בעצמה, או על ידי שליח מטעמה, ואפילו אם בעלה הוא השליח). ותשלח לשכנה או לחברה וכדומה. ולא תסמוך רק על המשלוחים שעושה בעלה.

בני הבית במצות מתנות לאביונים
דנו הפוסקים, לגבי ילדים וילדות הנמצאים בבית, מעל או מתחת גיל בר ובת מצוה, האם הם מחוייבים גם כן במצוות "מתנות לאביונים". שיש אומרים שאפילו ילדים קטנים צריכים לקיים מצוה זו, שהרי אנו מחוייבים לחנכם בכל המצוות שבתורה. ויש אומרים שמאחר והמצוה היא שיתן מכספו בתור מתנות לאביונים, והרי לילדים ואפילו לגדולים שבהם אין כסף משל עצמם, לכן הם פטורים לגמרי ממצוה זו. ולמעשה כתב הגאון הילקוט יוסף (עמוד תרכ"ג), שאף שיש מקום לצדד בזה לכאן ולכאן, מכל מקום נכון לחנך גם את הקטנים (שהגיעו לגיל חינוך) לקיים את מצוות מתנות לאביונים. (ואפשר להסתפק בכך שיאמר האב לבנו, הנה תראה שאני נותן גם עבורך מתנות לאביונים).

ולגבי ילדים בוגרים, כתב הגאון הנ"ל, שעליהם לתת מתנות לאביונים. והביא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שסכום הכסף שיש לתת תלוי בנותן ובמקבל. ואמר לבחור אחד ששאל אותו כמה "מתנות לאביונים" עליו לתת, "אביך, בחמישים שקל יוצא ידי חובת המצווה בהידור, אבל אתה, חצי שקל יכול להיות הרבה בשבילך".

מתנות לאביונים לילד קטן
יוצאים ידי חובת "מתנות לאביונים" בנתינה לילד קטן שהוא אביון. (שם עמוד תרכט).

עני במצוות מתנות לאביונים
אפילו עני שבישראל, שהוא מתפרנס מכספי צדקה, חייב לתת מתנות לאביונים. וכתב הב"ח (סימן תרצד), שאין מצוות מתנות לאביונים דומה לשאר מצוות הצדקה, אלא מצווה מיוחדת היא ליום הפורים, כדין ארבעה כוסות בליל פסח, שעל כל אחד מישראל חובה לקיימה. ואף על פי שיש חולקים בדבר, מכך מקום גם מרן החיד"א בברכי יוסף הכריע כדברי הב"ח, וכן עיקר להלכה.

לתת את המעות ביום פורים
את מעות המתנות לאביונים, יש לתת לעניים ביום פורים. ובזמן הזה ישנם גבאי צדקה שמטפלים במעות הללו ונותנים אותם לידי העניים ביום הפורים. אולם מי שנמצא בעיר שאין שם עניים מישראל, עליו להפריש את המעות הללו ולשומרם אצלו, ויתן אותם לעניים לאחר מכן. (שלחן עורך סימן תרצד).

ובספר אביר הרועים חלק שלישי, הבאתי מעשה שהיה לפני כחמש עשרה שנה, שראיתי אצל מרן הסבא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שהיה נותן הרבה מתנות לאביונים לבאים לפניו, בכל זאת, דיקדק לתת לפחות את עיקר המעות לעניים הגונים וישרים. לכן היה בדעתו לתת את המתנות לאברך אביון אחד מתלמידיו, אך אותו אברך לא בא לפניו ביום הפורים. מה עשה מרן זצ"ל? לקח כמאתיים שקלים, ושמר אותם אצלו, ולמחרת שלח שליח, קרא לאותו אברך, ונתן בידו את המעות באהבה וברוב חיבה. וזהו על פי מה שפסק מרן בשלחן ערו (סימן תרצד), שבמקום שאין עניים, יכול לעכב את המעות אצלו, ויתן אותם אחר כך במקום שירצה. (ועיין שם במשנה ברורה ס"ק יג).

שאלות ותשובות על ההלכה

אני גר בין הגויים ואין למי לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים. מה אעשה? י"א אדר ב תשפ"ב / 14 במרץ 2022

בזמנינו אפשר לתרום על ידי כרטיס אשראי לאגודות צדקה שמטפלים בזה. רק צריך להדגיש שנותן מתנות לאביונים.

לדוגמא, קופה של צדקה רמת בית שמש: 029951111.

אם אין לו שום אפשרות, ישים מעות בצד, ויתן אותם אחר כך לאביון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה