הלכה ליום שלישי ז' אדר תש"פ 3 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

אסתר יפרח בת זהרי ע"ה

שהיום יום פקודת שנתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מגילת אסתר ברוב עם

מצוה לקרוא מגילת אסתר ביום פורים ברוב עם, כלומר, בבית הכנסת עם ציבור גדול, שבכך מתפרסם הנס יותר, וברוב עם הדרת מלך.

אולם דנו הפוסקים, כאשר יש אדם חולה שכלוא בביתו. והוא מבקש מעשרה בני אדם שיבואו לביתו כדי לקרוא עמו את קריאת המגילה במנין. האם עליהם לבוא לביתו, או שמוטב שהוא יקרא את המגילה ביחידות? ושורש הספק, שהרי החולה יצא ידי חובת קריאת המגילה גם בלי "מנין", ואילו הציבור שיבואו לקרוא עמו את המגילה, יפסידו את מצוות הקריאה בבית הכנסת עם הציבור. ויש לשאלה זו השלכה לעוד מקרים רבים.

והגאון המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרפז סק"י) כתב, לגבי אדם נכבד שיש לו תמיד מנין שמתפללים עמו בביתו, שבעת קריאת המגילה עליו ללכת לבית הכנסת שבעיר כדי לקרוא את המגילה ברוב עם, שבזה יש פירסום הנס יותר. ומכאן אנו למדים שיש חיסרון לאותם האנשים שילכו לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה, ובזה לא יקראו מגילה בבית הכנסת.

אולם הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז) העיר, שכאן עומדת מול עינינו מצוות גמילות חסדים, ומאחר והיא מצוה יקרה עד מאד, נראה יותר שיש לבטל את ההידור בקריאה "ברוב עם" ובבית הכנסת, ולהרויח את מצות גמילות חסדים עם החולה, שלא יאלץ לקרוא את המגילה לבדו. והביא מה שכתב בשו"ת מכתם לדוד (סימן טו), לגבי ציבור שבאים להתפלל בבית האבל, והם חוששים שמא הם מתבטלים ממצוות תפילה בבית הכנסת, ואומרים שאולי יש כאן "מצוה הבאה בעבירה". וכתב על זה הגאון המכתם לדוד, "בזה אומר אני, שיהיה לבם נכון ובטוח, שאין כאן חשש איסור כלל".

ואף בדבר חשוב הרבה יותר, כתב שמצוות גמילות חסדים יקרה יותר. והוא לגבי קהילה שהיה להם "סט" אחד של ארבעת המינים. ולבני הקהילה הסמוכה לא היו ארבעת המינים בכלל. ושלחו בני הקהילה השנייה שלא היה להם ארבעת המינים שליח לקהילה הראשונה, וביקשו לקבל את ארבעת המינים לכל הפחות לימי חול המועד. ואם בני הקהילה הראשונה יתנו להם את ארבעת המינים, הרי שלהם לא יהיה בכלל ארבעת המינים בימי הסוכות, מלבד היום הראשון שבו הם קיימו את המצוה בסט שהיה בידם. והשיב המכתם לדוד (סימן ו), כי מצות נטילת לולב בימי חול המועד, אינה מצוה מן התורה, ואילו גמילות חסדים היא מצוה מן התורה, ובודאי שאין לך מצות גמילות חסדים גדולה יותר מזו, שמזכים את הקהילה השנייה במצוות ארבעת המינים לכל הפחות בחלק מימי החג. שלא יהיו בטלים לגמרי ממצות ארבעת המינים. ולכן פסק שיש לוותר ולשלוח את ארבעת המינים לקהילה השנייה.

ומכח הראיות הללו וראיות אחרות, העלה הגאון הראש"ל שליט"א, שיש לוותר על המעלה של קריאת המגילה בבית הכנסת, וללכת לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה ולשמחו. וה' יתברך יזכנו לשמחת פורים בבריאות ושלום וכל טוב.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה