הלכה ליום שישי ט"ז שבט תשפ"ה 14 בפברואר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

לאה בת רבקה ז"ל

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת נאמן

פרשת יתרו

דברי תורה ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

אמרו רבותינו (במסכת שבת דף פז:), בשעה שעלה משה רבינו למרום כדי לקבל את התורה, הקיפוהו מלאכי השרת, ואלו היו המלאכים, גבריאל, רפאל, מיכאל, המלאכים הגדולים והמבהילים ביותר, שכל אחד מהם היה עצום בחשיבותו, גודלו וגבורתו. ואמרו להקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו? כלומר, מה עושה כאן משה? אמר להם הקדוש ברוך, הוא בא לקבל את התורה! אמרו לו המלאכים, מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? מה פתאום שתתן את התורה לבני אנוש? הלא התורה הקדושה ראוייה יותר לנו, המלאכים, תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם! ולא בארץ!

אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה, החזר להם תשובה! אמר משה רבינו, ריבונו של עולם, תורתך הקדושה, מה כתוב בה? אמר לו, "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". שאל משה את המלאכים, וכי אתם יצאתם ממצרים? אתם הייתם עבדים לפרעה? עוד אמר משה, נאמר בתורה, "לא תרצח", וכי שייך אצלכם המלאכים ענין של רציחה בכלל? וכי יש לכם בכלל יצר הרע? ואמנם ניצח משה את המלאכים, והם נכנעו, ואמרו "ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". ונתן ה' את התורה למשה רבינו.

ולכאורה יש כאן שאלה פשוטה, שהרי המלאכים הם אופנים ושרפים קדושים, בודאי שהם יודעים מה שכתוב בתורה, והם מבינים שהתורה לא מתאימה ולא שייכת להם בכלל, ואם כן, מתחילה מה העלו על דעתם? הרי תשובתו של משה רבינו היא ברורה מאד, והוא השיב להם מלחמה שערה וניצח אותם. ואם כן מה חשבו המלאכים מתחילה?

והתשובה לזה, תבואר על פי משל:

בעיר קטנה אחת, התמנה רב צעיר, והרב היה תלמיד חכם ואיש חרוץ מאד. הרב החל לייסד שיעורי תורה רבים, וכל בני העיר החלו לעסוק בתורה בכל יום. הרב גם הקים כמה ארגונים של גמילות חסדים, והיה דורש בצורה יפה, עד שהחלו הדברים להתפרסם גם בעיירות השכנות. רבים החלו להתקרב לעיר הקטנה, והעיר החלה לגדול, ויצא לה שם של עיר נפלאה. גם לרב יצא שם טוב למרחקים, והכל ידעו את הנעשה בזכות חכמתו ומעשיו הכבירים.

לימים, הרב הזקין ומלאו לו שבעים שנה. למרות זקנותו, המשיך הרב להנהיג את כל עניני העיר, ולקבל מידי יום רבים אשר שיחרו לפתחו לשמוע את עצתו ולקבל את הכרעתו. אולם ככל שהזדקן הרב, גם כוחותיו לא עמדו לו, והוא החליט לעזוב את העיר.

קרא הרב לאנשי "ועד הקהילה", ואמר להם, אתם יודעים שבכל כוחי עבדתי אתכם, אך עתה כבר זקנתי, ואיני יכול לסבול את משא העם כל כך. לכן החלטתי לעזוב לעיר אחרת, קטנה יותר, ושם לכהן כרב. שם לא יוטל עלי עול כבד כל כך, ואוכל לעמוד במעמסה לאורך ימים ושנים. נענו אנשי הועד לרב ואמרו, אכן רבינו! יודעים ומעריכים אנו את מסירותך! אך אנו גם מבינים ללבך שאין לך אפשרות אחרת אלא לעזוב את העיר, אנו כמובן נעשה את רצונך. והלכו להם אנשי הועד.

אחר כמה ימים, פנה הרב באיגרת למנהיגי קהילה קטנה אחת, והציע להם את עצמו בתור רב. בני הקהילה הופתעו לקבל פנייה כזו מרב מפורסם כל כך, ושלחו אליו: בודאי שנשמח ונתכבד מאד אם כבודו תורתו יגיע לכהן כרב בעירינו. וקבעו לו זמן לתחילת כהונתו, מיום ראש חודש הקרוב. ביום זה יגיע עגלון עם עגלה מיוחדת, ויקח את הרב ואת בני משפחתו וכל משאם אל מחוז חפצם.

ביום ראש חודש, הגיע עגלון עם עגלה גדולה, והחל להעמיס על גביה את כל הרהיטים וכלי הבית של הרב. לאחר מכן, באו הרב ומשפחתו לעלות על העגלה. אך הנה אז, הופיעו כמה עשרות אנשים מבני העיר, והחלו צועקים על העגלון, מה זה? אתה בא לקחת את הרב שלנו? כך החלו להדוף אותו בכעס גדול עד שהעגלון נאלץ לברוח מן המקום.

הרב זימן אליו שוב את אנשי הועד, ואמר להם, הלא אני דיברתי איתכם, וסיכמנו שתאפשרו לי לעזוב את העיר. ומדוע כעת אירע לי מאורע מביך כל כך? השיבו לו אנשי הועד. כבוד הרב בודאי צודק, ואלו האנשים שעוררו מהומה, ככל הנראה לא ידעו על הסיכומים בינינו, ואנו נקרא להם ונבהיר להם את הדברים.

שלח הרב בשנית לקהילה הקטנה, שהוא מבקש להגיע אליהם ביום ט"ו לחודש. ואמנם, ביום ט"ו לחודש הגיע שוב עגלון (אחר, כי הראשון פחד לבוא), עם עגלה גדולה, והחל להעמיס את כליו של הרב על העגלה. שוב באו אנשי העיר, אנשים אחרים מאותם שהתקהלו בפעם הקודמת, והחלו צועקים על העגלון והודפים אותו, עד שברח גם הוא ועזב את המקום.

קרא הרב לאנשי הועד ואמר להם,  עד מתי תהתלו בי? הרי סיכמנו הכל, מדוע אתם גורמים לי כך עגמת נפש? השיבו לו אנשי הועד, כבוד הרב, כל מה שעשינו, לא עשינו אלא לכבודך. הנה אם לא היינו עושים הפגנות נגד עזיבת הרב, מה היו חושבים בני העיירה הקטנה? הם עלולים לחשוב שכבוד הרב כבר זקן והוא לא שווה כלום, ולבטח בני העיר הגדולה פיטרו אותו מרבנותו. כך הם ירגישו, ש"עשו טובה" בקבלת הרב לקהילתם.

לא כן עתה, שאנו הראנו להם כמה אנחנו רוצים ואוהבים את רבינו, כעת הם ידעו להעריך את המציאה הגדולה שנפלה בחלקם! כעת, הוסיפו אנשי הועד, אנו מבטיחים לרב שדבר כזה לא יקרה שוב, כעת כבוד הרב יכול ליסוע בחפץ לב לחיים טובים ולשלום.

זהו המשל. והנמשל, בתחילה, לפני שנתן ה' את התורה לעם ישראל, נאמר, "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן", הלך הקדוש ברוך הוא לשעיר, לבני עשיו, אנשי אדום, ושאל אותם, האם תחפצו לקבל את התורה, השיבו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח", אמרו לו, לא, אין אנו רוצים את התורה! קשה לנו עם המצוות הללו! לך ותן אותה לעם ישראל. אחר כך הלך להר פארן, לבני ישמעאל, שאלו אותו, מה כתוב בתורה? אמר להם לא תנאף, אמרו לו, לא! אין אנו חפצים בתורה! לך אצל ישראל. בא הקדוש ברוך ושאל את ישראל, האם תרצו את התורה? והשיבו כולם "נעשה ונשמע".

אמרו המלאכים, כעת עם ישראל ירגישו שהם עושים טובה להקדוש ברוך הוא. הוא חיפש חתן לתורה הקדושה ואף אחד לא רצה לקחת אותה, רק ישראל, כעת הם לא ידעו להעריך את התורה הקדושה. מה עשו? החלו להלחם על התורה, ואז משה רבינו התחנן לקבל את התורה, וכל ישראל חשקו יותר ויותר בתורה, ורק אז קיבלוה. הכל היה כדי לחבב את התורה על עם ישראל, שידעו שאפילו מלאכי השרת התאוו לקבל אותה.

שבת שלום.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה