הלכה ליום ראשון כ"א כסלו תשפ"ה 22 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן רחל ע״ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נר חנוכה בבנין גבוה

את נרות החנוכה, יש להניח לכתחילה במקום שיהיה נראה לרבים, כדי שיתפרסם נס החנוכה, שאנו מציינים אותו בהדלקת הנרות.

ולכן ציוו רבותינו להניח את נרות החנוכה בפתח הבית מבחוץ, שכל העוברים ושבים יוכלו לראות את נרות החנוכה, ועל ידי כך יתפרסם הנס. אולם בזמן הזה מכמה טעמים רבים נוהגים שלא להדליק בפתח הבית, אלא בחלון הבית או בתוך הבית ממש. אולם מי שיש לו בית פרטי, ויש לו פתח ממש לבית שפונה לרשות הרבים, ואין חשש שמישהו יפגע בנרות, הרי שיוכל להדליק בפתח הבית מבחוץ (ממול המזוזה), ובכך יקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה. (ויש בזה כמה פרטים שלא נוכל להאריך בהם).

בנין מגורים
ולגבי בנין מגורים, יש שרוצים להדליק בפתח הדירה מבחוץ, בחדר המדרגות. אולם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (נר ציון פ"ד אות י) הורה, שעדיף שלא לעשות כן, מאחר ואין לחדר המדרגות דין של "חצר" ממש, אלא היא כעין מעבר לשכנים לצורך כניסה לבתיהם, ולכן מי שידליק בחדר המדרגות לא יוכל לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולכן עדיף שידליק את הנרות בחלון הבית, בצד שפונה לרשות הרבים.

בנין גבוה מאד
מצות הדלקת נרות חנוכה, שמדליקים בחלון הבית בצד שפונה לרשות הרבים, אינה מתקיימת אלא אם מדובר בדירה שאינה גבוהה יותר מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. כלומר, מי שגר בקומה הגבוהה יותר מעשרים אמה (כתשעה מטרים), אינו מקיים מצות פירסום הנס לרבים, מאחר והם אינם נוהגים להרים כל כך את ראשיהם כדי לראות את נרות החנוכה בגובה רב כל כך.

ולכן, מי שגר בקומה גבוהה כל כך, ידליק נרות חנוכה בתוך ביתו, ובזה יקיים מצות פירסום הנס, כי בני ביתו רואים את הנרות. אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד לו), שאם יש בנין מגורים אחר ממול אותו חלון, הרי השכנים בבנין ממול, יוכלו לראות את נרות החנוכה בחלון שממולם, ולכן במקרה כזה עדיף שידליק נרות חנוכה בחלון, שכך יוכלו לראותם גם השכנים הגרים ממול.

מנהג מרן זצ"ל
וכשמרן זצ"ל היה גר ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, לא היה לו חלון שפונה לרשות הרבים, ולכן היה מדליק על השלחן בביתו. והיה יוצא ידי חובה, מצד פירסום הנס לבני הבית. ולאחר מכן כשעבר דירה לשכונת הר נוף, חזר להדליק נרות חנוכה על אדן חלון הבית, בצד שפונה לרחוב, שכך עדיף לעשות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה