הלכה ליום חמישי כ"א כסלו תשפ"ו 11 בדצמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן רחל ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נר חנוכה בבנין גבוה

את נרות החנוכה, יש להניח לכתחילה במקום שיהיה נראה לרבים, כדי שיתפרסם נס החנוכה, שאנו מציינים אותו בהדלקת הנרות.

ולכן ציוו רבותינו להניח את נרות החנוכה בפתח הבית מבחוץ, שכל העוברים ושבים יוכלו לראות את נרות החנוכה, ועל ידי כך יתפרסם הנס. אולם בזמן הזה מכמה טעמים רבים נוהגים שלא להדליק בפתח הבית, אלא בחלון הבית או בתוך הבית ממש. אולם מי שיש לו בית פרטי, ויש לו פתח ממש לבית שפונה לרשות הרבים, ואין חשש שמישהו יפגע בנרות, הרי שיוכל להדליק בפתח הבית מבחוץ (ממול המזוזה), ובכך יקיים מצוות הדלקת נרות חנוכה. (ויש בזה כמה פרטים שלא נוכל להאריך בהם).

בנין מגורים
ולגבי בנין מגורים, יש שרוצים להדליק בפתח הדירה מבחוץ, בחדר המדרגות. אולם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (נר ציון פ"ד אות י) הורה, שעדיף שלא לעשות כן, מאחר ואין לחדר המדרגות דין של "חצר" ממש, אלא היא כעין מעבר לשכנים לצורך כניסה לבתיהם, ולכן מי שידליק בחדר המדרגות לא יוכל לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ולכן עדיף שידליק את הנרות בחלון הבית, בצד שפונה לרשות הרבים.

בנין גבוה מאד
מצות הדלקת נרות חנוכה, שמדליקים בחלון הבית בצד שפונה לרשות הרבים, אינה מתקיימת אלא אם מדובר בדירה שאינה גבוהה יותר מעשרים אמה מקרקע רשות הרבים. כלומר, מי שגר בקומה הגבוהה יותר מעשרים אמה (כתשעה מטרים), אינו מקיים מצות פירסום הנס לרבים, מאחר והם אינם נוהגים להרים כל כך את ראשיהם כדי לראות את נרות החנוכה בגובה רב כל כך.

ולכן, מי שגר בקומה גבוהה כל כך, ידליק נרות חנוכה בתוך ביתו, ובזה יקיים מצות פירסום הנס, כי בני ביתו רואים את הנרות. אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזו"ע עמוד לו), שאם יש בנין מגורים אחר ממול אותו חלון, הרי השכנים בבנין ממול, יוכלו לראות את נרות החנוכה בחלון שממולם, ולכן במקרה כזה עדיף שידליק נרות חנוכה בחלון, שכך יוכלו לראותם גם השכנים הגרים ממול.

מנהג מרן זצ"ל
וכשמרן זצ"ל היה גר ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, לא היה לו חלון שפונה לרשות הרבים, ולכן היה מדליק על השלחן בביתו. והיה יוצא ידי חובה, מצד פירסום הנס לבני הבית. ולאחר מכן כשעבר דירה לשכונת הר נוף, חזר להדליק נרות חנוכה על אדן חלון הבית, בצד שפונה לרחוב, שכך עדיף לעשות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה