בגמרא במסכת ברכות (ג.) אמרו רבותינו, שלש משמרות יש בכל לילה (כלומר, הלילה מתחלק לשלשה חלקים), ועל כל משמר ומשמר (בזמן שמתחלפות המשמרות) יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי ואומר, אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתים לבין אומות העולם. וכתב שם רבינו הרא"ש, ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה, ולשפוך תחנונים על חרבן בית המקדש, כמו שנאמר (באיכה ב) קומי רני בלילה לראש אשמורות. ומבואר שראוי לכל ירא שמים לומר תחנונים לפני ה' יתברך אם הוא ער בזמנים אלו של חילוף המשמרות. וכל זה לשיטת התלמוד שלנו.
ומרן השלחן ערוך (סימן א' ס"ב) כתב, המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן, בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה. והיינו שיש לחלק את הלילה לשלושה חלקים, ובין החלקים הוא הזמן הראוי ביותר לתפילה לפני ה'.
ומכל מקום, רבותינו המקובלים תיקנו, כי ראוי יותר לכוין זמן התפילה לפני ה' יתברך בנקודת חצות הלילה, כי הוא זמן ראוי ומוכן ביותר לתפילה על חרבן הבית ועל גלות ישראל, וכן נהגו בכל תפוצות ישראל, לכוין זמן התפילה על החורבן בזמן חצות הלילה, שהוא זמן של שתים עשרה שעות בדיוק אחר חצות היום. (ובלוחות שנה המהודרים הנדפסים בזמנינו, מופיע בכל שבוע זמן חצות היום והלילה.)
ורבינו האר"י תיקן נוסח מכוון ביותר על פי הקבלה לתפילה ותחנה בזמן חצות הלילה, והרי הוא נדפס לפנינו בסידורים, הן אצל מקהלות הספרדים והן אצל מקהלות האשכנזים, ונוסח זה נתקבל בכל ישראל, ושמו "תיקון חצות". וראוי לכל ירא שמים, לומר בכל לילה תיקון חצות, כפי הנוסח המקובל מרבינו האר"י.
והנה הוא מתחלק לשני חלקים, האחד נקרא "תיקון רחל", והשני נקרא "תיקון לאה", ויש זמנים שאין אומרים בהם אלא את נוסח תיקון לאה, אבל את תיקון רחל לא אומרים, ובכלל זה בשנת השמיטה, אין לומר אלא את נוסח תיקון לאה, וכל זה מטעמים המבוארים על פי הקבלה.
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אף על פי שהיה חס על זמנו מאד, כאשר כל רגע מזמנו מוקדש ללימוד תורה, ולכן לא נהג להאריך באמירת דברים שאינם מעיקרי התפילות, כגון נוסחי יהי רצון וכדומה, מכל מקום לרוב חשיבותו של תיקון חצות, אף הוא היה נוהג על כל פנים מפעם לפעם, לומר תיקון חצות בחדר השינה בביתו, בבכיה ובערגה כאילו זאת הפעם הראשונה עבורו לומר תיקון חצות. ומי רואה אותו נוהג בזה ואינו מכריח עצמו לנהוג בדבר גדול זה, לומר תיקון חצות על כל פנים כאשר הוא כבר ער בשעות אלה, וכבר אמרו רבותינו, כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבנינה.
ובכלל שעות אלו של חצות הלילה, מסוגלות לקבלת התפלות, לסליחה וכפרה ולכל הישועות.
ובהלכה הבאה נדון עוד מענין זה, ונבאר אם יש לנשים לומר נוסח תיקון חצות.
