הלכה ליום שלישי י"ד חשון תש"פ 12 בנובמבר 2019

קניית זכות בתורה

שאלה: האם ניתן לשלם סכום כסף משמעותי לתלמיד חכם, כדי שתהיה לי זכות בכל התורה שהוא למד עד עתה?

תשובה: אמנם בכלל מצות תלמוד תורה וצדקה, מצוה גדולה לתמוך בתלמידי חכמים, ובפרט העניים שבהם, לסייעם ולעמוד לימינם כדי שיוכלו להמשיך ביתר שאת בעבודת הקודש. וכפי שהיה מעורר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל במשך עשרות בשנים, בארץ ובחוץ לארץ, כי אשרי חלקם של אותם הזוכים להיות "תמכין דאורייתא", תומכי התורה, שבזה הם זוכים לשכר בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא.

אולם בגמרא במסכת סוטה (דף כא.) מובא: הלל הזקן, היה לו אח עשיר ושמו שבנא. הלל היה עוסק בתורה מתוך עוני נורא, ואילו שבנא עסק במסחר והתעשר מאד. למרות שידע שבנא על מצבו הכלכלי הקשה של הלל, לא מצא לנכון לעזור לו ולחלצו מן המיצר. כשעלה הלל לארץ ישראל, ומרוב חכמתו נתמנה לנשיא הסנהדרין, בא אליו שבנא אחיו, ואמר לו להלל: בוא ונחלוק חצי ממוני בשבילך, וחצי עולם הבא שלך בשבילי! יצאה בת קול ואמרה: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ!

כלומר, למרות שניתן לסייע מראש למי שיקדיש את חייו לתורה ולעבודת ה', ובכך לזכות בשכר פעולותיו של אותו אדם, שהרי בזכות מה שעזרו לו הוא היה מסוגל ללמוד ולעבוד את ה', מכל מקום כל זה דוקא כשהדברים נעשים "מראש", והרי זו "עיסקה" טובה מאין כמותה. אבל לבוא לאחר מכן ולבקש "לקנות" עולם הבא, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, שהרי לא ניתן לקנות דבר ששוויו הוא בלתי נתפס במושגי העולם הזה, בסכום כסף גדול ככל שיהיה.

וכיוצא בזה היה מספר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על הגאון רבי יצחק אלחנן, שבילדותו היה עני ואביון ולמד תורה בשקידה והתמדה מתוך דוחק. בעיצומו של החורף, מחמת הקור הגדול, נעליו אשר לרגליו נקרעו והקור חדר לעצמותיו וגרם לו לצער גדול. מול בית המדרש שבו היה יושב ולומד, היתה חנות גדולה של נעליים שהיתה שייכת לגביר גדול מהעיר. מרוב צערו, פנה רבי יצחק אלחנן לבעל החנות וביקש ממנו שיואיל בטובו לתת לו זוג נעלים לרגליו, כי הוא לומד תורה יומם ולילה. בעל החנות נזף בו, "וכי אני מחלק נעלים בחינם?! הלא אני סוחר בהם!". רבי יצחק אלחנן יצא משם בפחי נפש והמשיך ללמוד מתוך עוני ודוחק גדול.

לימים, גדל רבי יצחק אלחנן, ומרוב שקידתו נעשה לגאון גדול הבקי בכל חדרי התורה, נתקיים בו, "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעשֶׁר", ונבחר אחר כבוד לכהן כרב ואב בית הדין בעיר קובנא. אז כבר התחיל להוציא לאור את ספריו הגדולים המלאים וגדושים בדברי חכמה בעומק דיני תורתינו הקדושה, וכמה גבירים בעלי ממון באו אל הרב עם תרומתם להדפסת הספרים, ושיהיה שמם כתוב בראש הספר מפני שסייעו בהוצאתו.

בין הבאים, בא גם הגביר העשיר סוחר הנעליים, ואמר שרוצה לתרום עבור הוצאת הספר. שאל רבי יצחק אלחנן את הסוחר: האם אתה מכיר את יצחק אלחנן? השיב לו הסוחר: איני מבין על מה הרב מדבר! השיב לו רבי יצחק אלחנן: עוד זוכר אני כשהייתי בשם יצחק אלחנן בצעירותי, ונגשתי לחנות שלך ובקשתי שתעניק לי זוג נעלים לרגלי, להגן עלי מפני הקור שהציק לי, ונזפת בי ויצאתי מחנותך בפחי נפש. אילו היית נותן לי אז זוג נעלים, היית קונה את עולמך, אולם כעת, אחרת את המועד, אינני זקוק לתרומת ידך, עליך נאמר "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אנשים שתורמים לאחזקת כוללים והכסף מחולק לאברכים בסוף החודש, יש להם קניין בתורה, או מצוות צדקה בלבד? י"ט חשון תש"פ / 17 בנובמבר 2019

יש להם מצות צדקה וזכות של תמכין דאורייתא, כלומר, יש להם חלק בתורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה