הלכה ליום שישי כ"ז אלול תשע"ט 27 בספטמבר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - אתרוג בראש השנה – ילד שתוקע בשופר – אשה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת – הוצאת שופר - הרגשה של ריחוק

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון לאכול אתרוג בליל ראש השנה?

תשובה: אצלינו לא נהגו בזה. אולם הטור (בסימן תקפג) כתב שיביאו אתרוג בליל ראש השנה. ואומרים עליו לפני שאוכלים אותו "יהי רצון מלפניך וכו' שנהיה הדורים במצוות". ומרן רבינו זצ"ל (חזו"ע עמוד צט) הביא שבספר "יוסף את אחיו" כתב שכן נוהגים בעיר הקודש ירושלים. וכן כתב הגאון רבי יהודה נבון (בתשובה שבספר "פרי האדמה"), שנוהגים בירושלים לחלק בליל שני של ראש השנה חתיכות אתרוגים כדי לברך בקידוש "שהחיינו" על פרי חדש. לכן, מי שנהג כן, ימשיך במנהגו. וגם מי שלא נהג כן, יכול לנהוג כן אם ירצה.

 

שאלה: האם ילד בן שתים עשרה יכול לתקוע בשופר עבור אדם זקן שאינו מגיע לבית הכנסת?

תשובה: מי שעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אינו מחוייב במצוות שופר אלא מצד מצוות חינוך. ולכן, הוא גם אינו יכול להוציא אנשים אחרים ידי חובת מצוות השופר. לכן, יש לדאוג לאדם כזה שלא שמע את התקיעות, שיגיע אדם שכבר מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, כדי שיתקע עבורו ויוציא אותו ידי חובת התקיעות.

 

שאלה: בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע שופר, והשנה איני מסוגלת להגיע לבית הכנסת, מה עלי לעשות?

תשובה: כל דבר מצוה שאדם נהג בו כמה פעמים, יש בו צד של קבלה ממש כמו "נדר", שיש לעשות "התרת נדרים" כדי שיוכל לבטל את אותה המצוה. לכן יש אומרים שאשה שנהגה בכל שנה לשמוע קול שופר, אינה רשאית להמנע ממצוה זו אלא אם תעשה "התרה" על שלא אמרה שהיא נוהגת כך "בלי נדר".

אולם למעשה, אם מדובר בדבר זמני, כלומר, רק בשנה זו האשה אינה יכולה לשמוע קול שופר, כתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, שמעיקר הדין אין היא צריכה לעשות "התרה". ועוד כתב מרן זצ"ל, שאם בעלה של האשה כיון לפטור אותה בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת בערב ראש השנה, גם כן אין היא צריכה לעשות "התרת נדרים", ותוכל לסמוך על התרה זו. (חזו"ע עמוד קל).

 

שאלה: במושב שלנו אין "עירוב". האם מותר להוציא בראש השנה (שחל ביום חול) את השופר מבית הכנסת כדי לתקוע בבית אחר עבור נשים? האם מותר לתקוע בכלל אחרי התקיעות בבית הכנסת?

תשובה: מותר להוציא שופר מבית הכנסת ולהעבירו לבית אחר כדי לתקוע בשופר עבור נשים. מאחר ויש בזה מצוה עבור הנשים. (וראה בחזו"ע שם). ואסור לתקוע בשופר לאחר שתקעו בבית הכנסת, שהרי אין אלו תקיעות של מצוה. אלא אם כן תוקעים עבור אדם שעדיין לא שמע את התקיעות, כמו זקן או חולה, וכן עבור נשים שלא הגיעו לבית הכנסת.

 

שאלה: למרות שאני משתדל לחזור בתשובה, אני מרגיש מרוחק מה', בגלל העוונות שעשיתי בעבר. מה עלי לעשות?

תשובה: אין זו הסתכלות נכונה. וכבר כתב הרמב"ם, שלא יחשוב בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, שאין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה מאד, שהרי טעם את טעם החטא, ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל (ברכות לד.), מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וזהו מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה