סימנא - מילתא
בגמרא במסכת כריתות (ו.) ובמסכת הוריות (יב.) אמרו, לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קרא, כרתי, סילקא ותמרים. ופירש רש"י, שמיני הפירות הללו הם לסימן טוב, כי הם גדלים מהר יותר משאר מיני הפירות והירקות וסימן טוב הוא לראותם בראש השנה. אולם במסכת כריתות מפורש בגמרא שיש לאכול ממיני הפירות הללו ולא רק לראותם. וכן מנהג ישראל שהובא כבר בטור ובשלחן ערוך (סימן תקפג), לאכול מהפירות הללו בראש השנה. ובספר "כל בו" כתב שנוהגים לומר "יהי רצון" על כל אחד מהם לפי שמותיהם (וכפי שמודפס במחזורים).
ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש.
מתי אוכלים את "הסימנים"?
כבר ביארנו בעבר, שאדם שאוכל פירות וירקות קודם הסעודה, מכניס עצמו לספק, אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שיצא ידי חובה בברכת המזון שאחר הסעודה. ולפי שאין לאדם להכניס עצמו בספק ברכות לכתחילה, הנכון הוא לאכול את מיני הפירות והירקות הנזכרים, בתוך הסעודה, אחרי אכילת כזית פת של ברכת המוציא. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.
האם יש לברך על "הסימנים"?
כשאוכלים ממיני הירקות בתוך הסעודה, לוביא, קרא, כרתי, סילקא, וכן כשאוכלים מראש הכבש בתוך הסעודה, אין לברך עליהם ברכת הנהנין, דהיינו ברכת בורא פרי האדמה וברכת שהכל, משום שברכת המוציא פוטרתם אפילו אם אוכלם בלא פת, שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות.
וכשאוכלים ממיני הפירות בתוך הסעודה, התמר, הרימון, והתפוח בדבש, יש לברך עליהם ברכת הנהנין, שהיא ברכת בורא פרי העץ, משום שאין דרך לאכלם עם הפת, ואינם נפטרים בברכת המוציא לחם מן הארץ.
מתי לומר יהי רצון?
יש נוהגים לומר את ה"יהי רצון", ולאחר מכן לברך ולאכול. ומנהג זה הובא בספר מטה משה (סימן תשצ) ועוד. ומכל מקום מאחר ואין זה נכון להקדים את בקשתינו לפני שנברך ונשבח את הקדוש ברוך הוא, לכן המנהג הוא לברך תחילה, לטעום, ואחר כך לומר "יהי רצון" ולהמשיך באכילה. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. והביאו ראיה לזה ממה שאמרו במסכת נדרים (לב:) על שם בן נח, שהוא מלכי צדק מלך שלם, שיצא לקראת אברהם אבינו והוציא לו לחם ויין, ויברכהו ויאמר: "בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ", ואחר כך סיים: "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ". אמר לו אברהם, וכי מקדימים ברכת עבד לברכת קונו? ולכן גם כאן, ראוי להקדים את הברכה הראוייה לפרי, ולטעום ממנו, ורק אחר כך לומר את תפלת יהי רצון שהיא בקשת רחמים עלינו. (ועיין עוד בחזו"ע עמוד צד והלאה).
ביום ובלילה
כתב מרן החיד"א (מחב"ר סימן תקפג) שנהגו לעשות את כל סדר המאכלים של הסימנים גם בלילה השני של ראש השנה. ובספר בן איש חי (פר' נצבים) כתב שנהגו לעשות כן גם בסעודות הבוקר של ראש שנה. ולמעשה מנהג רוב ישראל לעשות כן רק בלילות של ראש השנה. וכן נהג מרן זצ"ל.
כל אחד לעצמו
רשאי כל אחד מבני הבית לברך לעצמו, וכן לומר "יהי רצון" לבדו. ואינו חייב לצאת ידי חובה מגדול הבית. ובכל מקום יעשו כפי שירצו בענין זה.
סדר ראש השנה
לסדר ראש השנה, לחץ כאן
מערכת הלכה יומית, מברכת את כל הלומדים היקרים, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ישמע ה' כל תפלתכם, ויתמלאו כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, שנה טובה ומבורכת!
