הלכה ליום ראשון כ"ח אלול תשפ"א 5 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבי אברהם חוצ׳ה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

הלכות השייכות לראש השנה

מכיון שהזמן קצר, נבאר בקצרה כמה הלכות הנוגעות לימי ראש השנה.

  1. מדליקים נרות לכבוד ראש השנה, כשם שמדליקים נרות בכל שבת וחג. וצריך לברך על ההדלקה "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב".
     
  2. יש נשים שנהגו לברך "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות. ונכון יותר שלא תברכנה שהחיינו בשעת ההדלקה, שהרי בשעת הקידוש הן יוצאות ידי חובה בברכת "שהחיינו" מפי המקדש. (חזון עובדיה על הלכות הימים הנוראים עמוד סב והלאה).
     
  3. בכל הימים הנוראים, מיום ראש השנה ועד יום הכיפורים, מסיימים את ברכת "אתה קדוש", "המלך הקדוש", ולא "האל הקדוש". ומי שטעה וסיים "האל הקדוש", צריך לחזור לראש התפלה.
     
  4. בתפלת העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים, בברכת "אתה קדוש", אומרים ארבע פעמים "ובכן", ויש בזה סודות על פי הקבלה. וכל נוסח הברכה שונה משאר ימות השנה. ומי שטעה והמשיך את הברכה כדרכו תמיד, ומיד אחרי שאמר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" המשיך ואמר "ברוך אתה ה'", יסיים את הברכה "המלך הקדוש", ואחר כך ימשיך את התפילה (בברכת "אתה בחרתנו"). והטעם לכך הוא, משום שאמירת "ובכן" וכל התוספות שבברכת "אתה קדוש", אינם מעכבים את התפילה אם טעה ולא אמרם, ולכן, אם טעה והתחיל את סיום הברכה "ברוך אתה ה'", יסיים, "המלך הקדוש".
     
  5. מנהג ישראל עוד בזמן הגמרא (כריתות ו.) שאוכלים מיני פירות וירקות בליל ראש השנה, שיש בהם רמז לסימן טוב לכל השנה. משום "סימנא מילתא", כלומר, לסימן, יש משמעות. ואחרי שהתחילו את הסעודה וכבר טעמו כזית מן הפת, מתחילים לברך ולאכול מן ה"סימנים" הללו.
     
  6. מכיון שבין ה"סימנים" יש גם תמרים, שהם דבר שנשתבחה בו ארץ ישראל, לכן יש להקדים את התמרים ולברך עליהם "בורא פרי העץ", ואם התמר הוא "פרי חדש" אצלו, יברך עליו גם ברכת "שהחיינו", ואחר כך יאכל תמר, ושוב יקח בידו תמרה אחרת, ויאמר "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ויאכלנה. ובברכת בורא פרי העץ שעל התמר, פוטר את כל מיני הפירות שיאכל. וגם בברכת שהחיינו, יכוין לפטור את כל מיני הפירות החדשים שיובאו לפניו.
     
  7. יש שאוכלים את ה"סימנים" הללו, ואינם אומרים "יהי רצון" לפני האכילה. וכתבו המקובלים שאין זה נכון לעשות כן, כי הדיבור והתפלה לפני אכילת הסימן, הם אלה שגורמים לשפע הטוב שיושפע באכילת הסימן. וכן היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נוהג לומר את נוסח ה"יהי רצון" המודפס במחזורים, בשמחה ובחדווה.
     
  8. כשאומר "יתמו אויבינו ושונאינו" וכו', יזהר שלא יתכוין על שונאיו שהם יהודים. ואפילו אם הם רעים וחטאים לה' מאד, בכל זאת לא יכוין עליהם. כי ביום זה יש לבקש על כל החוטאים מבני ישראל שיזכו לחזור בתשובה שלימה. וכן אמרו בגמרא במסכת תענית על אבא חלקיה, שהיו לו אויבים משכניו שהיו רשעים גמורים, ופעם אחת היתה עצירת גשמים, והתפלל אבא חלקיה שירדו גשמים ולא נענה, ועמדה אשתו בצד אחר והתפללה, וראו כי העננים מגיעים מצידה והחל לרדת גשם. והטעם שתפילתה נענתה יותר, כי הוא היה מתפלל על האויבים שימותו, והיא היתה מתפללת עליהם שיחזרו בתשובה. (חמ"י חודש אלול פ"ו).

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד כבוד הרב הגאון שליט״א

השנה תשלחו את הטופס של פרוזבול שהייתם שולחים לשעבר ? כ"ח אלול תשפ"א / 5 בספטמבר 2021

את הפרוזבול כותבים לקראת סוף השנה הבאה, ולא כעת. ובכל מקרה אנו לא נעשה שליחות לכתיבת פרוזבול כמו שעשינו בפעם שעברה, מפני שהיה קשה מאד להחתים אלפי פעמים עדים על הפרוזבולים. ומרן זצ"ל אמר לנו שלא לעשות פרוזבול ליותר מאדם אחד (מלבד איש ואשתו). תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה