Play... הורד הדפס הורד הדפס הלכות השייכות לראש השנה מכיון שהזמן קצר, נבאר בקצרה כמה הלכות הנוגעות לימי ראש השנה. מדליקים נרות לכבוד ראש השנה, כשם שמדליקים נרות בכל שבת וחג. וצריך לברך על ההדלקה "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב". יש נשים שנהגו לברך "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות. ונכון יותר שלא תברכנה שהחיינו בשעת ההדלקה, שהרי בשעת הקידוש הן יוצאות ידי חובה בברכת "שהחיינו" מפי המקדש. (חזון עובדיה על הלכות הימים הנוראים עמוד סב והלאה). בכל הימים הנוראים, מיום ראש השנה ועד יום הכיפורים, מסיימים את ברכת "אתה קדוש", "המלך הקדוש", ולא "האל הקדוש". ומי שטעה וסיים "האל הקדוש", צריך לחזור לראש התפלה. בתפלת העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים, בברכת "אתה קדוש", אומרים ארבע פעמים "ובכן", ויש בזה סודות על פי הקבלה. וכל נוסח הברכה שונה משאר ימות השנה. ומי שטעה והמשיך את הברכה כדרכו תמיד, ומיד אחרי שאמר "וקדושים בכל יום יהללוך סלה" המשיך ואמר "ברוך אתה ה'", יסיים את הברכה "המלך הקדוש", ואחר כך ימשיך את התפילה (בברכת "אתה בחרתנו"). והטעם לכך הוא, משום שאמירת "ובכן" וכל התוספות שבברכת "אתה קדוש", אינם מעכבים את התפילה אם טעה ולא אמרם, ולכן, אם טעה והתחיל את סיום הברכה "ברוך אתה ה'", יסיים, "המלך הקדוש". מנהג ישראל עוד בזמן הגמרא (כריתות ו.) שאוכלים מיני פירות וירקות בליל ראש השנה, שיש בהם רמז לסימן טוב לכל השנה. משום "סימנא מילתא", כלומר, לסימן, יש משמעות. ואחרי שהתחילו את הסעודה וכבר טעמו כזית מן הפת, מתחילים לברך ולאכול מן ה"סימנים" הללו. מכיון שבין ה"סימנים" יש גם תמרים, שהם דבר שנשתבחה בו ארץ ישראל, לכן יש להקדים את התמרים ולברך עליהם "בורא פרי העץ", ואם התמר הוא "פרי חדש" אצלו, יברך עליו גם ברכת "שהחיינו", ואחר כך יאכל תמר, ושוב יקח בידו תמרה אחרת, ויאמר "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ויאכלנה. ובברכת בורא פרי העץ שעל התמר, פוטר את כל מיני הפירות שיאכל. וגם בברכת שהחיינו, יכוין לפטור את כל מיני הפירות החדשים שיובאו לפניו. יש שאוכלים את ה"סימנים" הללו, ואינם אומרים "יהי רצון" לפני האכילה. וכתבו המקובלים שאין זה נכון לעשות כן, כי הדיבור והתפלה לפני אכילת הסימן, הם אלה שגורמים לשפע הטוב שיושפע באכילת הסימן. וכן היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נוהג לומר את נוסח ה"יהי רצון" המודפס במחזורים, בשמחה ובחדווה. כשאומר "יתמו אויבינו ושונאינו" וכו', יזהר שלא יתכוין על שונאיו שהם יהודים. ואפילו אם הם רעים וחטאים לה' מאד, בכל זאת לא יכוין עליהם. כי ביום זה יש לבקש על כל החוטאים מבני ישראל שיזכו לחזור בתשובה שלימה. וכן אמרו בגמרא במסכת תענית על אבא חלקיה, שהיו לו אויבים משכניו שהיו רשעים גמורים, ופעם אחת היתה עצירת גשמים, והתפלל אבא חלקיה שירדו גשמים ולא נענה, ועמדה אשתו בצד אחר והתפללה, וראו כי העננים מגיעים מצידה והחל לרדת גשם. והטעם שתפילתה נענתה יותר, כי הוא היה מתפלל על האויבים שימותו, והיא היתה מתפללת עליהם שיחזרו בתשובה. (חמ"י חודש אלול פ"ו).
לכבוד כבוד הרב הגאון שליט״א השנה תשלחו את הטופס של פרוזבול שהייתם שולחים לשעבר ? כ"ח אלול תשפ"א / 5 בספטמבר 2021 את הפרוזבול כותבים לקראת סוף השנה הבאה, ולא כעת. ובכל מקרה אנו לא נעשה שליחות לכתיבת פרוזבול כמו שעשינו בפעם שעברה, מפני שהיה קשה מאד להחתים אלפי פעמים עדים על הפרוזבולים. ומרן זצ"ל אמר לנו שלא לעשות פרוזבול ליותר מאדם אחד (מלבד איש ואשתו). תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,
פרשת בא מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע...... לקריאת ההלכה
פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב...... לקריאת ההלכה
פרשת משפטים נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ...... לקריאת ההלכה
פרשת תצוה על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'...... לקריאת ההלכה
פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם...... לקריאת ההלכה
פרשת וארא מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה...... לקריאת ההלכה
ברכה על ריחו של הקפה לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס, מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ...... לקריאת ההלכה
כיצד מברכים? שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי...... לקריאת ההלכה
