הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשפ"ה 20 בפברואר 2025

ביאור ברכת בורא נפשות

ישנם מיני מאכל ומשקה, שלאחר שאוכלים או ששותים מהם, מברכים ברכה אחרונה "בורא נפשות".

ולדוגמא, מי שאכל ירקות, ואכל מהם יותר משיעור כזית, שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם, עליו לברך לאחר מכן ברכת "בורא נפשות".

וכמובן שאם אוכל את הירקות הללו תוך כדי סעודה עם פת לחם וכדומה, שאז אינו מברך על הירקות, לא לפני שיאכל מהם ולא לאחר מכן. ואין דברינו אמורים אלא באופן שאוכל מהירקות הללו שלא בתוך הסעודה.

וכן מי שאוכל פירות, שאינם מפירות שבעת המינים, ולדוגמא אכל אפרסק או תפוח, לאחר שיסיים לאכול, עליו לברך ברכה אחרונה "בורא נפשות" (שמודפסת בכל הסידורים אחרי ברכת המזון).

וזהו נוסח ברכת בורא נפשות:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.

והגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, כתב לבאר את נוסח הברכה על פי הקבלה. כי ידוע לפי דברי המקובלים, שלפעמים מתגלגלים נשמות (שהם מושגים שאין לנו הבנה גמורה בהם) בצומח או בבעלי חיים. ועל ידי כן שמברכים על המאכל מתקנים את אותן הנשמות המגולגלות בתוכו. ועל זה אנו מברכים, "בורא נפשות רבות, וחסרונן על כל מה שבראת", כלומר, על ידי חסרון מעשיהם של הנפשות, הם חוזרים ומתגלגלים בכל מיני דברים שבראת, לכן צריכים אנחנו בכח זאת הברכה, "להחיות בהם נפש כל חי", כלומר, לתקן את נפש כל חי שמגולגלת במאכל, ועל כן, "ברוך חי העולמים", המפליא לעשות דבר גדול כזה על ידינו.  

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא את פירוש הברכה על פי הפשט, והעיר "כי אין פירוש הברכה יוצא מידי פשוטו", וזהו פירוש הברכה הפשוט שכתבו התוספות (ברכות לז.):

"בורא נפשות רבות וחסרונן" – בורא נפשות וחסרונן, כגון לחם ומים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. ומלבד זאת, הרי כבר ברא עוד בעולם:

"על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי" – הם שאר הדברים שאפילו אם ה' לא היה בורא אותם, היה יכול העולם להתקיים בלעדיהם, שלא בראם אלא לתענוג, כגון מיני פירות שונים וכיוצא בזה. (בן איש חי והליכות עולם פרשת מטות).

אשרי אדם, איש או אשה, שמכוונים בברכות הללו, וכל מהלך החיים שלהם מקבל צורה רוחנית אחרת לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני כל היום שותה מים מבקבוק.. כל פעם כמה לגימות, מתי אני צריכה לברך שהכל ומתי בורא נפשות?
האם בכל לגימה? כ"ב חשון תשפ"ג / 16 בנובמבר 2022

תשובת הגאון רבי דוד ביטון שליט"א שנתקבלה דרך "אינסטרב": שיעור ברכה אחרונה הוא עד שיעור עיכול וזה זמן מועט במים [יש מחלוקת אם זה כעשר דקות או מחצית השעה ובודאי תלוי בכמות המים ששתה וכמה היה צמא].
ולאחר שיעור עיכול לא שייך לברך ברכה אחרונה ולכן אף שברכה ראשונה פוטרת כל היום אבל ברכה אחרונה אם שתה כשיעור צריך לברך מיד. [יחוה דעת ח"ו עמ' עג] ויכול להמשיך ולאכול גם אם בירך ברכה אחרונה.

 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה