הלכה ליום שני כ"ט טבת תשס"ח 7 בינואר 2008

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סעידה בת כתון ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

הבת כרמית

כוונת התפילה והברכות

כשמברך הברכה, צריך לכוין פירוש המילים שמוציא מפיו, וכגון כאשר מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו", יכוין שכל הבריאה כולה נעשית במאמרו של השם יתברך.

וכתב בספר חסידים, כי כשמוציא הברכה מפיו, יזהר שלא יוציא מילה מפיו בלא כונה ומחשבה, ועל דבר זה חרה אף ה' בישראל, ושלח להם ביד הנביא ישעיה (פרק כט) "ואמר "יען כי ניגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כבדני, ולבו רחק ממני, (שבפיהם הם אומרים את הברכות, אבל בלבם אינם חושבים כלל הכוונה הראויה), ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה". כי דרך האדם, שמרוב רגילותו במעשה שעושה פעמים רבות, קשה עליו לשמור עצמו לכוין כראוי בכל ברכה וברכה. וכן אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה, ישעיה, ראה מעשה בני כי אינו אלא לפנים (כלומר מן השפה ולחוץ), ומחזיקים בי (בדת ה') כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו, באים בביתי, ומתפללים לפני תפילות הקבועות כמנהג אבותיהם, לא בלב שלם. וכן הזהירו רבותינו (נדרים סב.), "עשה דברים לשם פעלם".

וטוב שירגיל אדם עצמו לברך בקול רם, כי הקול מעורר הכוונה, ומעיקר הדין חייב כל אדם להשמיע על כל פנים לאזניו מה שמוציא מפיו, כמו שביארנו כבר בהלכות קריאת שמע.

וכן צריך להזהר כשמוציא ברכה מפיו, לבטא היטב את התיבות והאותיות שמוציא מפיו, ולא כאותם אנשים שמחמת המהירות שמברכים, בולעים כמה תיבות ואותיות עד שאין בדבריהם משמעות של ברכה בכלל, ועלול להתעורר עליהם חס ושלום קטרוג גדול על כך.

כתב מרן השלחן ערוך (סימן ה): יכוין בברכות פירוש המלות (המילים). כשיזכיר השם (כלומר, כשיאמר את שם ה') יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל (שהרי אין אנו מבטאים את שם ה' כמו שהוא נכתב, שנכתב באותיות יוד והא ואות ואו ואות הא, ואנו קוראים אותו כשם אדנות בלבד) ויכוין בכתיבתו (כלומר יכוין גם פירוש שם ה' בכתיבתו באותיות יוד והא וכו') שהוא היה, הווה ויהיה. וכשקורא שם אלהים, יכוין שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. וכבר הזכרנו כוונות אלו בעבר, וכתבנו שכן יש לכוין בתפילה בברכותיה וכן בשאר הברכות.

אולם אחר שכתבנו כל זה, שאלנו על זה את מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ואמר לנו, שכל דברי מרן בזה אינם מעיקר הדין אלא ממדת חסידות בלבד, ועל כן אין להורות לציבור אלא שיכונו פירוש שם ה' הרגיל, כלומר, שזהו שמו של ה' יתברך ותו לא. וכבר הזכרנו שכאשר כותב מרן דין בלשון יכוין וכו' וכיוצא בזה, אין כוונתו לחיוב גמור מן הדין, אלא להנהגה טובה ממדת חסידות.

על כן להלכה, עיקר הכוונה שעל האדם לכוין בזמן שמזכיר את שם ה', אינה אלא שזהו שמו של ה' יתברך, ומדת חסידות לכוין כסדר שכתב מרן בשלחן ערוך.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה